האמת מול ההסתה

טיהור אתני, מדיניות אפרטהייד, רצח ילדים בכוונה תחילה: תנועת החרם (BDS) מפיצה שמועות שווא נגד ישראל. הנה כמה מהבולטות שבהן, והתשובות העובדתיות שיסייעו גם לכם להילחם בהסתה



השקר: "הציונות היא תנועה קולוניאליסטית. כבשתם מהפלסטינים ארץ שלא הייתה שלכם"

האמת: הציונות היא תנועת שחרור לאומית, שכמוה קמו רבות במאות ה־19 וה־20. הציונות לא "כבשה". יהודים רבים שנרדפו, בעיקר במזרח אירופה ובארצות ערב, החלו להגיע לארץ ישראל. לא הייתה אז ישות בשם "פלסטין". זו הייתה חלקת ארץ מיושבת בדלילות מחרידה, תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הרצל פנה לסולטן הטורקי ולאישים אחרים כדי לקבל הסכמה להקצאת חבל הארץ הזה ליהודים. ההסכמה הושגה רק ב־1917, בהצהרת בלפור על "בית לאומי לעם היהודי", שאושרה על ידי חבר הלאומים ב־1922. עד הקמת מדינת ישראל ב־1948, לא גורש אפילו ערבי אחד מאדמתו, וכל פיסת אדמה שעליה התיישבו יהודים נרכשה בכסף מלא.

 

השקר: "גירשתם מיליוני פלסטינים מאדמתם. מדובר בטיהור אתני"

האמת: במחצית הראשונה של המאה ה־20 היו גלים אדירים של חילופי אוכלוסייה לצורך הקמת מדינות לאום. כ־60 מיליון בני אדם נעקרו ממחוזות מולדתם. ב־1947 החליט האו"ם על הקמת שתי מדינות בין הים לירדן — יהודית וערבית. היהודים קיבלו את ההצעה. הערבים דחו אותה והכריזו על מלחמת השמדה. ערבים רבים נמלטו בגלל המלחמה המתקרבת, ופחות מכך גורשו בעקבות פלישת מדינות ערב למדינה שרק הוקמה. כ־711 אלף ערבים הפכו לפליטים. כתוצאה מאותו עימות נאלצו כ־850 אלף יהודים לעזוב את מדינות ערב. רבים מהם גורשו ונושלו מרכושם. מתוך עשרות מיליוני אנשים שהפכו לפליטים באותן שנים רק הפלסטינים נותרו פליטים, מתוך החלטה מודעת של מדינות ערב להנציח את מצבם.

 

השקר: "ישראל מנהיגה מדיניות אפרטהייד בשטחים הכבושים"

האמת: ישראל נסוגה לחלוטין מרצועת עזה, ורוב ערביי הגדה המערבית מצויים תחת שלטון הרשות הפלסטינית ברוב תחומי חייהם. הפלסטינים בצד השני של הקו הירוק אינם אזרחי ישראל משום שהם שואפים למדינה פלסטינית, וישראל לא סיפחה את הגדה המערבית. בעשורים האחרונים הסכימה ישראל, שוב ושוב, להסדר של שתי מדינות לשני עמים. ערפאת דחה את הצעת ביל קלינטון, ומחמוד עבאס (אבו־מאזן) דחה הצעה דומה של אהוד אולמרט. ביום שבו ההנהגה הפלסטינית תקבל את העיקרון של שתי מדינות לשני עמים — הסכם שלום יהיה בהישג יד.

 

השקר: "צה"ל עוצר פלסטינים כדי להנהיג משטר טרור ביהודה ושומרון"

האמת: הצבא הישראלי עוצר רק, ואך ורק, פלסטינים החשודים בפעילות עוינת. המאבק בטרור אינו מאבק של ישראל, אלא מאבק קשה ומורכב הן של מדינות העולם החופשי, הן של חלק ממדינות ערב. גם הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס נאבקת בטרור. בזכות הפעילות של ישראל ושל הרשות הפלסטינית, כמו גם בזכות הקמת גדר ההפרדה, רמת הטרור והאלימות ירדה. כל מאבק בטרור, על ידי כל מדינה, עלול ליצור גם פגיעה בחפים מפשע. אין מדינה שחסינה מטעויות.

 

השקר: "ישראל רצחה אלפי ילדים פלסטינים בעזה"

האמת: ישראל נאבקת בחמאס, שהוכר על ידי מדינות העולם החופשי — כולל האיחוד האירופי — כארגון טרור. אמנת החמאס קוראת להשמדת יהודים, ובשידורי החמאס, גם בתוכניות הילדים, יש הסתה גזענית ואנטישמית בוטה. חמאס עשה שימוש ברוטלי בילדים לצורך בניית מנהרות הטרור, הוא משתמש בילדים כמגן אנושי ומשגר רקטות מתוך בתי ספר וריכוזי אוכלוסייה. בניגוד לחמאס, שיורה מתוך כוונה לפגוע באזרחים, ישראל נוקטת יותר אמצעים מכל צבא אחר בעולם כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע. אבל השימוש הציני של החמאס באזרחים ובילדים גרם וגורם לפגיעה מצערת בחפים מפשע. האשמה מוטלת על מי שתומך בטרור, לא על מי שנאבק בטרור.

השקר: "ישראל חונקת את עזה במצור ללא שום סיבה"

האמת: ישראל פינתה כבר לפני עשור את רצועת עזה כדי לאפשר לתושבי הרצועה לפרוח, לשגשג ולחיות תחת שלטון עצמי. חמאס בחר בדרך האלימות והטרור. עשר שנים לאחר ההתנתקות, רוב השטחים שפינתה ישראל משמשים שטחי אימונים של ארגוני הטרור. לאחר הצלחתו של חמאס בבחירות 2006 ברשות הפלסטינית הציב לו הקוורטט (האיחוד האירופי, האו"ם, ארה"ב ורוסיה) תנאים להכרה ולשיתוף פעולה: הכרה בהסכמים קודמים והפסקת האלימות. חמאס דחה אותם על הסף. האלימות, הטרור וירי הרקטות על ישראל לא היו בגלל הסגר, להפך: הסגר הוטל בגלל האלימות, הטרור והרקטות. ביום שבו יבחר החמאס לקבל את תנאי הקהילה הבינלאומית — לא יהיה צורך בסגר.

 

השקר: "ישראל לא מאפשרת לרשות הפלסטינית לנהל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים"

האמת: רוב הפלסטינים שמצויים תחת שלטון הרשות לא רואים חייל ישראלי ולא נמצאים תחת שלטון ישראלי. כמעט כל המחסומים שהיו בעבר בתוך הגדה המערבית — הוסרו. זה קרה בעקבות הירידה במפלס הטרור. ברוב תחומי החיים מנהלים הפלסטינים את חייהם ללא מעורבות ישראלית. אבל עד להשגת הסדר ישראל עדיין מחזיקה בשליטה הביטחונית, שבלעדיה יש חשש להשתלטות הטרור והחמאס, כפי שקרה בעזה. הדבר יפגע בראש ובראשונה בפלסטינים עצמם. זה לא מצב אידיאלי, אבל בהתחשב בעליית הגל האיסלאמיסטי בחלק מהמדינות השכנות, מצבם של הפלסטינים הרבה יותר טוב.

השקר: "הפלסטינים רוצים שלום עם ישראל, אבל ישראל לא רוצה לחיות איתם בשלום"

האמת: הערבים אמרו "לא" להצעת החלוקה של ועדת פיל ב־1937. הם אמרו "לא" גם להצעת החלוקה של האו"ם ב־1947. הסכמי אוסלו בשנות ה־90 אמורים היו להוביל להסדר. במקום זאת הם הובילו לגל של טרור. לאחר ועידת קמפ־דייוויד, בקיץ 2000, הגיש הנשיא קלינטון לצדדים פרמטרים להסדר שלום: שתי מדינות לשני עמים, כולל חלוקת ירושלים, נסיגה מיותר מ־90% משטחי הגדה המערבית ומכל רצועת עזה ושיקום הפליטים באמצעות קרן בינלאומית. ישראל החליטה לקבל את ההצעה. ערפאת סירב ופתח באינתיפאדה השנייה, שהובילה למותם של אלפי פלסטינים ויותר מאלף ישראלים. ב־2005 פינתה ישראל את כל רצועת עזה עד הסנטימטר האחרון. מאז נורו לעברה כמעט 20 אלף רקטות מתוך שטח הרצועה.

השקר: "ישראל צריכה לכבד את 'זכות השיבה' של הפלסטינים בהתאם לחוק הבינלאומי"

האמת: עשרות מיליוני בני אדם שהפכו לפליטים לאחר מלחמות העולם לא זכו ל"זכות שיבה", משום שזכות כזאת הייתה גורמת לכאוס בינלאומי. גם במשפט הבינלאומי אין זכות כזאת. עתירות שהוגשו על ידי פליטים ממרכז אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, ועל ידי פליטים מקפריסין, נדחו על הסף. שיבה המונית של פליטים למקומות שבהם גרו אבות־אבותיהם משמעותה חיסול מדינת ישראל. ביום שבו יסכימו הפלסטינים לעיקרון של שתי מדינות לשני עמים ולא יתעקשו על חיסול ישראל באמצעות שיבה המונית, יהיה סיכוי הרבה יותר גדול להשגת הסכם שלום.

 

השקר: "המשך מפעל ההתנחלויות מוכיח שישראל אינה רוצה שלום"


האמת: ההתנחלויות מצויות במוקד ויכוח נוקב בתוך הציבור הישראלי. הביקורת עליהן, צריך להדגיש, אינה חלק מהדמוניזציה. אלא שהצעות השלום מבהירות שההתנחלויות אינן המכשול לשלום. ישראל פינתה אלפי מתנחלים מרצועת עזה. בכל הסדר עתידי יישארו המתנחלים בתוך גושי ההתנחלויות, שתופסים כ־5 אחוז מהשטחים. ההסדר בנוגע למיעוט שמצוי מחוץ לגושים הוא עניין לדיון בין הצדדים. ייתכן שהם יישארו במקומם. כפי שיש מיעוט ערבי בישראל, יהיה מיעוט יהודי במדינה פלסטינית. ייתכן שיהיה הסדר אחר.

 

השקר: "ישראל מבצעת בפלסטינים רצח עם"

האמת: מאז 1967 ועד 2015 נהרגו בין 11 ל־12 אלף פלסטינים. רובם המוחלט היו מעורבים בפעולות עוינות. זה פחות מהממוצע של הרוגי תאונות דרכים יחסית לגודל האוכלוסייה. אפשר לקרוא לזה הרבה דברים — אבל זה לא רצח עם ולא מתקרב לרצח עם, והטענה על רצח עם בהקשר הזה היא אחד השקרים הבוטים של התעמולה האנטי־ישראלית. בניגוד לארגוני הטרור, שפוגעים באזרחים מתוך כוונה תחילה (הן באמצעות ירי רקטות, הן בפיגועי התאבדות בריכוזי אוכלוסייה), ישראל עושה כל מאמץ כדי שלא לפגוע באזרחים חפים מפשע.

השקר: "ישראל היא האויב מספר 1 של המוסלמים ומקור כל הסכסוכים במזרח התיכון"

האמת: ישראל איננה אויב של העולם המוסלמי והיא מקיימת יחסים תקינים, לרבות הסכמי שלום, עם מדינות בעלות אוכלוסייה מוסלמית רחבה. האויב מספר אחת של המוסלמים הוא הג'יהאד העולמי, שהורג בעיקר מוסלמים — בניגריה, בסומליה, באפגניסטן, בתימן, בעיראק, בלוב ובסוריה. לישראל אין שום קשר לפסטיבל הדמים הזה. מוסלמים רבים מודים שהבעיה שלהם היא הג'יהאד שרוצח, רק בפעולות טרור, כ־2,500 מוסלמים מדי חודש. בשנת 2014, למשל, נרצחו יותר מ־32 אלף בני אדם בפעולות טרור של הג'יהאד, על כל שלוחותיו. אין ולא היה להם שום קשר לישראל.

 

השקר: "רק חרם אקדמי וצרכני נגד ישראל יביא לשיפור במצבם של הפלסטינים ולהסכם שלום"

האמת: הנתונים האובייקטיביים מוכיחים שמצבם של הפלסטינים דווקא השתפר תחת שלטון ישראל. למשל, ב־1967 לא היה מוסד אקדמי אחד ברצועת עזה ובגדה המערבית. מאז החל השלטון הישראלי, ובחסותו, הוקמו עשרות מוסדות להשכלה גבוהה. יש לכבד את רצונם של הפלסטינים לעצמאות, אבל צריך להבין כי הדרישה המרכזית של תנועת החרם איננה "סוף הכיבוש", וגם לא "שתי מדינות לשני עמים" — אלא "זכות השיבה". כלומר: חיסולה של מדינת ישראל. ראשי תנועת החרם, כמו עומר ברגותי ועלי אבו נימה, מבהירים שזוהי מטרתם. לכן החרם הוא האויב מספר אחת של הסדר שלום המבוסס על שתי מדינות לשני עמים. הוא רק מטפח את אשליית השיבה, ובכך מנציח את הסכסוך.

 

© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.