לחברת ניהול דרוש: פילוסוף

לידיעת הדודות וכל האמהות המודאגות: חברות וארגונים גדולים החלו להפנים את מהפכת העידן החדש ומעדיפים להעסיק בוגרי מדעי הרוח והחברה על פני בוגרי כלכלה וניהול. לא מאמינים? תשאלו את מנכ"לי סלקום, מיקרוסופט, נטוויז'ן 013 ועוד רבים אחרים

מכירים את השאלה הזאת‭",‬נו, ומה ייצא לך מהתואר הזה‭"?‬ ובכן, מתברר שהשאלה הזאת כבר לא רלוונטית. בלי שחשנו בזה מתחוללת בתקופה האחרונה מהפכה בשוק העבודה הישראלי והעולמי, והמהפכה הזאת נושאת איתה בשורה: חברות גדולות ומבוססות מעדיפות להעסיק בוגרי מדעי הרוח או מדעי החברה על פני בוגרי כלכלה או מינהל עסקים. "אני פתוח לקלוט בוגרי פילוסופיה והיסטוריה, מתמטיקה, פיזיקה, ספרות וכל יתר תחומי הדעת‭,"‬ מכריז מנכ"ל סלקום עמוס שפירא. "העולם העסקי משתנה במהירות ולכן מה שחשוב זה היכולת ללמוד, היכולת האנליטית והיכולת להיות אמפתי לבני אדם‭."‬ 
 
איזה יתרון יש לדעתך לבוגר מדעי הרוח על פני בוגר מינהל עסקים?
 
"היום חשוב לעסקים הגיוון הרב תחומי והרב תרבותי של העובדים. אחד הדברים הכי קשים למנהל הוא היכולת לעשות סינתזה ולהציג בעיה בצורה סבירה. אני לא זוכר דבר מלימודיי לתואר השני, אבל קיבלתי את היכולת להתמודד עם כל חומר ולהציג אותו עם התחלה, אמצע וסוף. אחת החולשות המרכזיות אצל מנהלים היא הקושי עם קידום נושא בארגון, כלומר למכור את הרעיון בצורה ממוקדת וסבירה. מנהל שלא יודע מי זה אמיל זולא הוא כלי ריק. להשכלה רחבה, בעיניי, יש חשיבות עצומה‭."‬ 
 
ומה לגבי הידע המעשי בתחום?
 
"את הכל הדברים המעשיים שלמדתי לצורך תפקידי אפשר ללמד אדם סביר במשך כמה שבועות. כל מה שלמדתי היה ללמוד לחשוב. צריך גם להבין שמה שאתה לומד היום באוניברסיטה יהפוך עד מהרה ללא רלוונטי, כי אנחנו חיים בעולם שמשתנה במהירות. מה שחשוב למעסיקים הוא שבוגר האוניברסיטה יהיה אדם טוב ושתהיה לו יכולת ללמוד דברים חדשים‭."‬ 
 
יש בסלקום עובדים בכירים מתחומי לימוד שלא היינו חושבים עליהם?
 
"בוודאי. למשל מי שאחראית אצלנו על שימור לקוחות לא למדה מינהל עסקים או כלכלה אלא מתמטיקה. מה הקשר? התפקיד הזה מצריך חשיבה אנליטית ויכולת לבצע כריית ידע ממאגרי נתונים גדולים. ואת התפקיד הזה יכול לעשות גם בוגר של החוג לספרות או לפילוסופיה, החוג לפיזיקה, לכימיה או למקרא. במשך אלפיים שנה היו היהודים אנשי עסקים מצוינים בלי שלמדו מינהל עסקים או כלכלה. הם פשוט למדו לחשוב‭."‬ 
 
 
עדיף: רב תרבותיים
 
המגזר העסקי מתאים אפוא את עצמו למציאות של המאה ה‭- 21-‬ מציאות גלובלית ורב תרבותית. עולם שבו מי שיש לו הבנה גלובלית מצליח טוב יותר. זאת אחת הסיבות שגם במגזר העסקי בישראל מעוניינים לקלוט יותר ויותר בוגרי אוניברסיטאות בתחומים שעד היום נחשבו בלתי מעשיים. "אני עצמי לא בוגר כלכלה או הנדסה, וגם לא מינהל עסקים‭,"‬ מודה מנכ"ל מקינזי ישראל, ד"ר יונתן קולודני. "לפני 15 שנה הצטרפתי למקינזי בלי שום רקע כלכלי, אלא עשיתי דוקטורט בחקר המוח בהרווארד. במקינזי, שהיא חברת ייעוץ בינלאומית, לא אכפת כיום אם המועמד למד כלכלה, ניהול, פילוסופיה או תנ"ך. אנחנו מעדיפים סטודנטים מצטיינים בעלי יכולת אנליטית, שלמדו לחשוב ויודעים להסתגל לסביבה מודרנית, שהיא סביבה משתנה ורב תרבותית. בארגון שלנו מסתכלים על היכולות המעשיות והאנליטיות של האדם. זה טוב לעסקים. ואת מה שצריך לדעת - לומדים‭."‬ 
 
איך בכל זאת למדת את התחום הרלוונטי?
 
"אחרי שהתקבלתי לעבודה, שלחו אותי אנשי מקינזי לאיזה מלון עם חבילת ספרים ואמרו לי 'לך ללמוד‭.'‬ כך לימדתי את עצמי כלכלה וניתוח מאזנים. אם מישהו מתאים לנו, תופרים לו חבילת הכשרה שמתאימה לו. לכן מה שחשוב היום זה יכולת לימוד גבוהה‭."‬
 
על המגמה החדשה בישר כבר לפני כמה שנים פרופ' דב פרוהמן, הזכור לטוב כמנכ"ל האגדי של אינטל ישראל. "אם יבואו אליי שני מועמדים - האחד סיים לימודי מחשבים מיד לאחר הצבא והשני חזר מכמה שנים מהודו, למד פילוסופיה ועכשיו הוא רוצה להשתלב בהייטק, אקח את השני. הוא נשמע לי יותר בשל, יותר עמוק ומעניין‭."‬
 
גם בחברת נטוויז'ן‭013-‬ עברו מהפך דומה. "ארגון עסקי שמגייס רק בוגרי מינהל עסקים או כלכלה מגביל את עצמו לאנשים מסוג מסוים ומקטין את הסיכוי לקלוט אנשים מצוינים‭,"‬ אומר ניר שטרן, מנכ"ל החברה. "מסיבה זו אנחנו מעסיקים אנשים מתחומי דעת שונים ומעולמות תוכן מגוונים‭."‬ לדבריו, אצלו בחברה מועסקת סמנכ"לית שלמדה ספרות אנגלית, ועובדים בכירים שלמדו פילוסופיה והיסטוריה של המזרח התיכון לצד מהנדסים, רואי חשבון, כלכלנים ובוגרי מינהל עסקים.
 
למרבה הפליאה, אפילו חברות הייטק גדולות מעדיפות לעתים קרובות בוגרי מדעי הרוח או החברה על פני אנשי מקצוע בתחומי התוכנה, החומרה או הניהול. "התכונות שאנחנו מחפשים באנשים אינן קשורות באופן ישיר לשאלה אם יש להם ‭,"MBA‬ אומר דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל‭".‬אנחנו מחפשים אנשים בעלי ערכים בסיסיים של יושר והגינות, עם מחויבות למצוינות, רצון ללמוד להתפתח ובעלי ביקורת עצמית. העולם העסקי משתנה והופך להיות הרבה יותר גלובלי והרבה יותר תחרותי. חשוב לנו לגייס אנשים בעלי מטען תרבותי רחב, שיודעים לזהות מגמות, שיכולים לחשוב מחוץ לקופסה, שיוצרים קשר ושותפויות עם אנשים מרקע שונה ומתרבות שונה‭."‬ 
 
אם כך, מדוע אי אפשר עדיין למצוא המונים כאלה אצלך בחברה?
 
"אני חושב שהם נרתעים. ייתכן שבוגר החוג לפילוסופיה חושב לעצמו, 'מה לי ולעבודה בחברת תוכנה‭.'‬ אבל אני יכול לומר בצורה ברורה: אם יש לך תואר ראשון בכלכלה ועשית תואר שני בהיסטוריה - בעיניי אתה אדם יותר עשיר ובעל יכולות להתמודד בצורה מוצלחת יותר במציאות העסקית של היום ממי שעשה את התואר השני במינהל עסקים‭."‬ לדבריו, לסמנכ"ל המכירות שלו יש תואר שני בלימודי המזרח הרחוק, עם התמחות ביפן.
 
עדיפות לאנשים חושבים
 
אחת המעודדות הראשונות של התהליך הזה של ההתקרבות בין מדעי הרוח לבין המגזר העסקי היא ד"ר דניאלה גורביץ‭,'‬ ראש המסלול הרב תחומי במדעי הרוח באוניברסיטת בר אילן. לאחרונה יזמה גורביץ' מפגש בין עשרות מנהלים בכירים במשק, האמונים על גיוס עובדים, לבין האקדמיה. "בימים עברו ראשי מדינות ושרי צבא התייעצו עם אנשי רוח לפני קבלת החלטה מעשית-מדינית‭,"‬ היא אומרת. "כיום שיתוף פעולה מעין זה הוא חיזיון נדיר. אני רואה נכונות גדלה והולכת בעולם העסקי לקלוט בוגרי מדעי הרוח והחברה. אני מבטיחה כי קבלתם לעבודה של בוגרי מדעי הרוח בעולם העסקי תתגלה כברכה לשני הצדדים‭."‬
 
ד"ר גורביץ אופטימית גם בזכות המפגש שערכה יחד עם שתי חברות מובילות בתחום הארגוני - נילי גולדפיין מקבוצת נירם גיתן, חברה לייעוץ ניהולי, ושוש אורון מ"בגישה שונה‭,"‬ חברת השמה, הערכה וייעוץ לבכירים. גולדפיין מספרת כי פגשה מנכ"ל ידוע במשק שלמד פילוסופיה וכלכלה. אותו מנהל אמר לה שכמנהל, העבודה שלו קרובה יותר לפילוסופיה מאשר לכלכלה. "בחוג לכלכלה לימדו אותי לחשוב אנליטי, והיום החשיבה היא אסוציאטיבית‭,"‬ הסביר.
 
לדברי גולדפיין, שמעסיקה 100 עובדים בארץ ועוד 30 בעולם. עד לאחרונה היו לה בחברה שני פרופילים נוקשים לגיוס: מהנדסי תעשייה וניהול או בוגרי תואר שני במדעי ההתנהגות. "עשינו שינוי רדיקלי בפרופיל הגיוס‭,"‬ היא אומרת, "חיפשנו כישורים ומיומנויות ולעזאזל התואר. בוגרי תואר ראשון במדעי הרוח יודעים לאסוף מידע באינטרנט, מסוגלים לעשות סינתזה טובה ולתת רעיונות עומק. במובן הזה מדעי הרוח הם מינהל העסקים החדש‭."‬
 
גם העובדים עצמם משפשפים לעתים את עיניהם כשניתנת להם ההזדמנות לעבוד בחברה גדולה ובתחום דעת שאליו לא הוכשרו. רונית יפרח, ‭,36‬ למשל, המועסקת בחברת נטוויז'ן‭013-‬ כראש צוות דרישות במערכת מידע, לא שעתה לסביבה שהמליצה לה לפני 15 שנה ללמוד את אחד ממקצועות ההייטק והחליטה לפנות למדעי המדינה. "התפקיד שלי בחברה הוא לאסוף את כל הדרישות העסקיות מתוך הארגון, לכמת אותן ואז לתרגם למערכות מידע‭,"‬ היא אומרת.
 
מה הקשר בין מדעי החברה לבין התפקיד שלך?
 
"אין קשר. לא היה לי רקע מקצועי מתאים לכאורה, לא ניסיון וגם לא ידע. את ההכשרה עברתי בחברה עצמה. ללמוד תחומים חדשים אפשר תמיד תוך כדי העבודה בחברה, וטוב שהפירמות המסחריות, בעיקר הגדולות, מבינות את היתרונות הכבירים שארגון יכול להפיק מאנשים שבאים מדיסציפלינות אחרות מאשר כלכלה, ניהול, מדעי המחשב או הנדסה‭."‬
 
מתברר כי בארה"ב לבדה מועסקים מיליוני עובדים כ"מעמד יצירתי בשוק העבודה‭,"‬ כלומר מעין עובדים כלליים. המחקרים מראים כי העובדים האלה מהווים את אחד המנופים העיקריים לפיתוח כלכלי. ההיגיון הכלכלי מתברר בקלות כאשר נזכרים כי העולם המערבי עובר למיקור-חוץ בהודו ובסין. במקביל תעריפי התקשורת מוזלים, וכך יוצא שכל עבודה שאפשר לשגרה במחשב לעובד מרוחק וזול יותר תהפוך את בעל המקצוע המערבי למובטל. כמו שהיטיב לכתוב זאת תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס" בספרו "העולם השטוח‭:"‬ "כאשר הייתי ילד - אמרו לי: סיים את מה שיש לך בצלחת! יש בהודו ובסין ילדים רעבים. היום אני אומר לבנותיי: סיימו את שיעורי הבית! יש בהודו ובסין ילדים שרעבים למקומות העבודה שלכן‭."‬ 


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.