איך אומרים חילוני ביידיש? פראייר

במונולוג נדיר חושף אברך צעיר את עולמו בכולל, מסביר מדוע הפוליטיקאים החילונים אשמים בכך שהחרדים לא יוצאים לעבוד ומבקש: "אל תיתנו לפוליטיקאים החרדים את מבוקשם, אל תחזירו את הבטחת ההכנסה"

"אם יזהו אותי אני גמור". יהושע
צילום: עמית שאבי
 
 
"צריך לפרסם לפני שתתקבל החלטה ויהיה מאוחר מדי‭,"‬ אמר הקול מעברו השני של הקו, שדיבר מטלפון ציבורי על רקע רחוב סואן. "הגיע הזמן להפסיק את הקצבאות לאברכים, זה הורס לנו את החברה‭."‬ את הדברים האלה לא השמיע פעיל במפלגת שינוי המנוחה, גם לא חרדי שהתפקר. מי שצילצל אלינו הוא אברך ב"כולל" חרדי, המעיד על עצמו שהוא "חרדי במאה ועשרים אחוזים‭."‬
 
בשבוע שעבר איימו ח"כים חרדים כי לא יתמכו בתקציב הבא במידה שלא יימצא פתרון לסוגיית הבטחת ההכנסה לאברכים. על הרקע הזה הגיעה שיחת הטלפון המפתיעה. אל הפגישה שקבענו הגיע יהושע (שם בדוי. "אם יזהו אותי אני גמור‭("‬ כשכובעו שמוט על פניו ומעילו מקופל בשקית. יהושע הוא בחור גבוה, רזה וממושקף. מאחורי אוזניו נחבאות פאות בהירות, ואת לחייו מעטר זקן מעוצב. הוא מתנסח ברהיטות, ואת דבריו מתבל מדי פעם בסלנג יידישאי. בכולל הוא נמצא שמונה שעות ביום בטרם ישוב אל אשתו וילדיו ביישוב החרדי שבו הוא מתגורר.
 
"אל תיתנו לפוליטיקאים החרדים את מבוקשם, אל תחזירו את הבטחת ההכנסה‭,"‬ הוא מבקש. וזוהי תמצית הראיון הנדיר שאתם עומדים לקרוא. אבל לפני כן חשוב ליהושע לציין כי אין בדבריו כדי להציג את החברה החרדית כנרפית או כרמאית. ההפך, הוא אומר, אני מלא ביקורת בונה. ומי שמונע ממנו להיכנס למעגל התרומה לחברה הם הפוליטיקאים. "גם לנו לא נוח עם השנאה ההדדית בעם‭,"‬ הוא מסביר‭".‬אנשים, אחים אנחנו‭."‬ 
 
מאסר כפול
 
"כשהחילונים הקימו את המדינה הם חייבו כל צעיר ללכת לצבא. החרדים לא הסכימו משתי סיבות: כי הם לא רצו להיהרג בגלל הצבא, וכי הם לא הסכימו להיות כפופים לחברה חילונית. אז קבעו שכולם יסתגרו כדי לשמור על החרדיות שלנו וילמדו תורה מבוקר עד ערב, והאישה תפרנס‭,"‬ הוא פותח במונולוג מהפנט. "מה שקרה זה שהחילונים מימנו את החרדים מאז ועד היום. צריך לזכור שאז הציבור החרדי היה קטן מאוד והציבור החילוני עוד יכול היה לסחוב אותם על הגב. באירופה היו תמיד 'בעלי בתים' שעובדים וממנים את מיעוט הלומדים שבאמת היו עילויים. היום זה השתנה - כולים צריכים ללמוד ולהיות כל היום בכוללים.
 
"מאיפה זה נוצר? המדינה משלמת, אז למה לא? ברגע שאין קושי כלכלי הקהילה לא רואה בעין טובה את היציאה לעבודה. זו פרצה שקוראת לגנב. הגמרא אומרת שלא העכבר גנב אלא החור גנב. הפירוש הוא שמי שנותן לנו לשבת בכולל הוא האשם בזה. הרי אם אני אצא עכשיו לעבוד אני מאבד את המעמד בקהילה. אצל ליטאים זה אומר שאתה מסתכן שלא יכניסו את הילד לחיידר טוב. אצל החסידים מקובל לעבוד, אבל רק אחרי הרבה שנים וגם אז בעבודות יהודיות - סופר סת"ם, רבה, מלווה בהסעות. אבל אלו עבודות שבדרך כלל מתבצעות בשחור.
 
"מה שקורה זה שהרבה אברכים שלא באמת בנויים לשבת וללמוד בעצם לומדים משהו כמו שעה ביום. המצב הזה מונצח כי יש הרבה גורמים חזקים בקהילה שרוצים שהמעגל הזה - שכולם מתחתנים בגיל ‭22-21‬ לכל המאוחר ומיד נכנסים לכולל - יימשך. לא ייתכן שאברך ילך לעבוד אחרי החתונה. זו פשוט בושה מול השווער (חותן, אבי הכלה - ע"נ‭.(‬ בעולם החרדי השווער והאבא משקיעים בזוג עשרות אלפי דולרים, לא ברור מאיפה. יש בדיחה שאם השווער נותן לך דירה זה מאסר כפול - גם חתונה וגם מאסר בבית המדרש.
 
"זו גם בושה גדולה מול חברי הקהילה. כמעט כל אדם חרדי חי בקהילה. אם זו החסידות או בית הכנסת, ששם מבלים עשרות שעות בחודש. אתה לא יכול להיות שונה מכולם. אבל הטיעון שהרוב לומדים זהה, הוא בובע מייסעס (שטויות, הוא ממהר לפרש‭.(‬ לדוגמה אני. אם היום למדתי שעה אז אני קוגל. אז מה כן עושים? מגיעים באיחור, יוצאים לפני הזמן, יוצאים הרבה לשתות קפה. לא לומדים הרבה גמרא. זו בעיקר מסגרת חברתית. חשוב לומר שיש למדנים גדולים מאוד, אבל יש גם הרבה שלא. לא כולם בנויים לשבת וללמוד גמרא במשך שעות. ללכת לעבוד אי אפשר, זו נורמה חברתית שפשוט לא שוברים. עוד בדיחה שרצה בישיבות היא שכולל זה ראשי תיבות 'כלל וכלל לא לומדים‭.'‬ הסימן הכי גדול הוא תקופת בין הזמנים, החופש. תסתכלו כמה לומדים גם אז. זה אומר הכל.
 
"בכוללים אין מבחנים. כשגפני אומר שצריך להכיר בזה כשעות לימוד הוא בעצם צוחק על המדינה. הרי אין נקודות זכות, יושבים ולומדים בלי פיקוח על ההתקדמות. בלי מבחנים אי אפשר לבדוק הספק. ברור שבכל כולל וישיבה יש את ה'מתמיד' שעושה שטייגען - לימוד רציף ומעמיק. אבל על כל מתמיד יש לדעתי ארבעה ששם בשביל המסגרת. תמיד אומרים לחילונים שאנחנו יושבים ולומדים. נראה לכם שכולם לומדים? זה לא הגיוני. וזה לא שאני בשוליים. תפתחו למשל את הפורום 'בחדרי חרדים' באינטרנט ותראו כמה אברכים הם בטלנים. אני גר באחד הריכוזים החרדיים הגדולים עם אשתי וילדיי הקטנים. אנחנו מקפידים על אורח חיים חרדי לגמרי, אין לנו אינטרנט בבית חס וחלילה ולא ראיתי טלוויזיה בחיים.
 
"אגב, גם השבועונים החרדיים תורמים לבעייתיות של המצב. הם כותבים 'התקשורת החילונית מסיתה נגד לומדי התורה ולכן בג"ץ הוריד את הבטחת ההכנסה‭.'‬ אבל גם הכתבים האלה יודעים שהם כותבים שטויות. הרי אם הם היו לומדים בעצמם 14 שעות כמו שהם כותבים הם לא היו נהיים כתבים. הם שמים תמונה של בית מדרש ולמטה כתוב 'גיבורי חיל אמיתיים‭.'‬ אצלנו בכולל צחקנו על זה היום שמזל שלא צילמו את עמדת הקפה. אני קורא לציבור החילוני ולמי שאכפת לו מהמדינה לא לאפשר לפוליטיקאים לתת קצבאות בלי הגבלה‭."‬ 
 
כמה הדעות שלך נפוצות?
 
"ישנם הרבה אברכים שכבר מבינים, כמוני, שצריך לצאת החוצה. הם גם אומרים 'יאללה, שהמדינה תוריד את הקצבאות בהדרגה אחרי מספר שנות לימוד‭.'‬ סך הכל אנשים רוצים לעבוד, ולא נעים ששונאים אותך. אם אברכים ייצאו לעבוד זה רק יבנה את החברה החרדית. להתגייס הרי לא נסכים, והרבנים גם לא יאפשרו את זה. אם לחילונים היה שכל הם לא היו מתעקשים על הצבא ונותנים לנו פטור מראש כדי שלא נצטרך להיות בישיבה כמקלט מהצבא.
 
"אגב, איך אומרים חילוני ביידיש? פראייר. בחיי. אני לא מתכוון לפגוע, אני יודע שבד"כ החילונים לא אוהבים שאומרים את זה. אבל אני חושב שיום אחד תהיה פה מלחמת אזרחים, כשהחילונים יבינו שהם פראיירים. לכן אני חושב שמי שילך לצבא צריך לעשות את זה תמורת תשלום ראוי, ושהגיוס לא יהיה חובה. את מי שלא מכיר אותנו אפשר לרמות בקלות. באמת נראה לחילונים שאפשר לצעוק על חרדי בן 18 שיתגייס? הרי זה בכלל לא שייך למסלול החיים שלו - המסלול של חיידר-ישיבה-חתונה-כולל. צריך להבין שלא הוא מחליט על המסלול ואין לו הרבה שליטה על חייו‭."‬ 
 
עויילם גויילם
 
עד שהתחתן, יהושע כמעט ולא היה מודע לפרטי הביקורת החילונית על הציבור החרדי. "כל הזמן ידעתי שיש הסתה. העיתונים החרדיים מלאים בזה. אבל הם לא מפרטים מה ההסתה. אז איך התוודעתי לביקורת החילונית? אני אדם סקרן. עליתי על טרמפים ושם הנהגים היו מתווכחים איתי והבנתי איזה שנאה יש בעם שלנו‭,"‬ הוא מספר. "אחרי החתונה התחלתי להיחשף מדי פעם לעיתונים חילוניים, בעיקר אצל קרובי משפחה שקוראים אותם.
 
"עד עכשיו הפוליטיקאים החילונים הראו שאפשר לעבוד עליהם והם ימשיכו לתת הטבות. אנחנו בונים על לחץ על ביבי. הרי לח"כים החרדים לא אכפת מה כתוב ב'ידיעות אחרונות‭.'‬ בעיתונים שלנו תמיד יהיה כתוב 'הסתה! שוב שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים‭.'‬ אבל תאר לעצמך שתהיה כותרת ב'ידיעות אחרונות' שאומרת שמחזירים קצבה לא הגיונית - אז יהיה לחץ של בוחרים.
 
"מה שכואב לי זה שמי שאשם במצב זה העסקנים החרדים ולא הבוחרים עצמם. הרבה מאוד אברכים רוצים לצאת לעבוד, אבל מה שתוקע אותם זה שהם יפסידו את הבטחת ההכנסה, קצבת הכולל וההנחה בארנונה. המדינה נותנת קצבה בלי הגבלת זמן - תמיד אפשר לחזור לכולל, מתי שרוצים ובלי הגבלה. אז למה שמישהו ייצא לעבוד? זה לא נורמלי שאין ירידה הדרגתית של ההטבות. בישיבת לייקווד (בניו ג'רזי‭,(‬ למשל, זה ככה. נהוג שהשווער מחזיק את הזוג הצעיר שלוש שנים אחרי החתונה, ואחרי זה אם האברך רציני הוא לומד עוד קצת, ואם לא הוא יוצא לעבוד. רק פה בארץ ההטבות הן לכל החיים. זה מחדל עצום של הפוליטיקאים החילונים. אני לא מאשים את גפני. הוא רואה פוליטיקאי חילוני שלא מבין, וסוחט ממנו קצבאות. אבל זה לא נורמלי, הקצבאות לא אמורות להיות לכל החיים.
 
אם זה כל כך מזיק לחברה החרדית, למה הפוליטיקאים החרדים דוחפים לזה?
 
"כי ככה יש להם שליטה. ככה האברכים לא נחשפים לרחוב החילוני הפרוץ. לא מזמן הייתי בשיחה שבה רב אמר שזו מסירות נפש ללמוד בכולל. לדעתי זו מסירות נפש דווקא לעזוב את הכולל ולהישאר בן תורה. יש פה משהו לא תקין. עוד עניין הוא שהפוליטיקאים החרדים, ואני מתכוון לאשכנזים, רואים במדינה פריץ שמצווה לקחת ממנו כמה שיותר. הרי המדינה היא עניין שדינו לא להתקיים (עובדה שגדולי התורה היו נגד המהלך‭.(‬ אז עד שהמדינה תחדל מלהתקיים צריך לקחת ממנה כמה שיותר. מאוד מפריעה לי הבורות של החילונים, כי בגללה הפוליטיקאים נותנים עוד ועוד קצבאות. מדי פעם באים חילונים וצועקים 'פרזיטים‭.'‬ הרי אתם יצרתם את זה‭"!‬ 
 
כמה כסף מקבל אברך בחודש?
 
"אברך (בחור ישיבה, נשוי טרי) מקבל קצבה של 855 שקל כל חודש. בד"כ בכולל משלימים לו ל‭2,000-‬ מתרומות. ואם האישה לא עובדת ואתה לא מחזיק ברכב ויש לך שלושה ילדים, אתם מקבלים עוד ‭1,040‬ שקל הבטחת הכנסה. יש גם הנחה בארנונה בגובה 80 אחוז. את כל זה מקבלים בעצם לכל החיים, ומפסידים אם עוזבים את הכולל.
 
"בגילים גבוהים מתחיל להיות נפוץ מאוד שעובדים בשחור. ממש חייבים את זה כדי לחיות. יש כוללים שלא מוסיפים כסף למה שנותנת המדינה. הם אומרים 'לך תעבוד בשחור ותגיע רק כשיש ביקורת של המדינה‭.'‬ מי שילך למקווה או למקום חרדי יראה הרבה מודעות של עבודות מזדמנות - ההוא מוכר מטרנה בבית, ההוא מלווה הסעות, ההוא מוכר ארבעת המינים. העבודה בשחור מאוד נפוצה במשפחות ברוכות יותר. זה הדבר הכי הזוי שיכול להיות. לא משתלם לאישה לצאת לעבוד באופן חוקי בשביל הסכום שהיא תקבל בשחור או מקצבאות. באחת הערים החרדיות רשומים בין 70 ל‭80-‬ אחוז כלא עובדים. אני יודע שיותר מחצי עובדים בשחור. אז אם זה כבר ככה בפועל, למה לא להלבין את הדברים? אגב, אין עוני בחברה החרדית. יש עוני ממותרות, אבל אף אחד לא רעב, לכולם יש אוכל ושתייה. גם בישיבות יש אוכל.
 
"בישיבות יש הרבה שצוחקים על הפוליטיקאים החילונים. מדברים על הפריץ שאפשר לעבוד עליו וקונה את כל הבלופים כמו עויילם גויילם. הנה, בעיר שבה יש 80 אחוזים שלכאורה לא עובדים, יש תורים ארוכים בסופר עם עגלות מלאות. ראיתי בסופרמרקט חרדי מודעה "דרושות קופאיות‭."‬ אם היה עוני, היו קופצים על המודעה. אבל אף אחד לא בא לעבוד, כבר שלושה חודשים זה תלוי והקופאיות חילוניות. מי אשם בזה? המדינה החילונית הפראיירית‭."‬
 
יהושע מגלה בקיאות פוליטית. "הפחד הוא שמשיקולים קואליציוניים ביבי יחזיר את הבטחת הכנסה, כדי לא להכניס את קדימה לממשלה ולהיאלץ לרוטציה‭,"‬ הוא אומר. "המטרה שלי היא שיהיה לחץ תקשורתי על ביבי בעניין, כי הוא הרי מקשיב רק לתקשורת. זו גם הסיבה ששלחתי בשבועות האחרונים מכתב להרבה ח"כים, ובו ביקשתי שיפסיקו את הקצבאות לאברכים. כתבתי להם שזה הורס את החברה שלנו. ציפי לבני כתבה שזה מעניין מאוד. פלסתר (הכוונה ליוחנן פלסנר - ע"נ) הודה לי ואמר שקרא את זה בעיון. אורי אורבך הבטיח לבדוק את הדברים. שר המשפטים ענה שהוא לא מטפל בזה אבל רמז שהוא מסכים איתי. שר החינוך לא ענה לי, אבל יותר כואב לי ששר האוצר לא ענה. שלחתי לו גם במייל וגם בפקס, כנראה אין לו תשובה. כתבתי שם בעצם 'אתם חילונים, אתם השולטים, אל תשאירו את המצב כמו שהוא‭.'‬ גם לברק כתבתי".
 
בסוף הראיון יהושע מבקש שנקפיד מאוד שלא יהיה אפשר לזהות אותו. "זה ממש דיני נפשות‭,"‬ הוא מסביר‭".‬לא כדאי לי שהילדים שלי לא יתקבלו לשום בית ספר בגלל הכתבה הזו. מספיק החילונים לא אוהבים אותי, אני צריך שגם החרדים‭"?‬
 
מנגד, מנכ"ל איגוד מנהלי הישיבות שלמה ברילנט מציג נתונים של משרד החינוך מחודש מאי האחרון, ולפיהם בגילים מבוגרים ניכרת ירידה משמעותית במספר הלומדים בכוללים. "אני כמעט ולא מכיר את המצב הזה של אבטלה סמויה. אבל צריך להבין שכשלוקחים עשרות אלפי אנשים (בישיבות רשומים כ‭70-‬ אלף) לא כולם אותו דבר‭."‬
 
ברילנט דוחה גם את הטענות על פגיעה במעמדם החברתי של היוצאים לעבוד. "אי אפשר לשים זכוכית מגדלת במקום מסוים ולהכליל על כל הציבור. בשנים האחרונות אנשים שיצאו לעבוד לא יצאו מהקהילה, למעט, לצערי הרב, אנשים שפרקו את הנורמות החרדיות כשיצאו לעבוד. הציבור החרדי עובר שינויים בתחום היציאה לעבודה, והיום גם בעבודות יותר מקצועיות. סך הכל, אנשים בגיל 35 שצריכים להביא אוכל הביתה יוצאים לעבוד. הרי הקצבאות היום הן כל כך נמוכות שלא באמת אפשר להתקיים מהן‭."‬


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.