אהובה יקרה

הזמרת והיוצרת רונית שחר מדברת לראשונה על מערכת היחסים עם בת הזוג הבריטית התר, מהמפגש המפתיע בים המלח, ועד האלבום החדש שבדרך
"קרה לי נס". רונית שחר | צילום: אלדד רפאלי
 
הזמרת שהביאה לנו את ההמנון הרומנטי של אמצע שנות ה־90, "אהוב יקר", והוציאה דוקטורט באהבות לא ממומשות ובשברוני לב, כבר יודעת שאפשר גם אחרת. כלומר, היא נשארה רונית שחר הרגישה, הנוגה והענוגה, אבל עכשיו היא כבר מאוהבת, טוב לה, ובעיקר, בניגוד לחייה לפני עשור וחצי, זה לא אהוב יקר אלא אהובה יקרה. זוגתה זה שלוש שנים וחצי היא התר, בריטית בשנות ה־50 לחייה שעוסקת ברפואה אלטרנטיבית. השתיים, כל אחת אמא בפני עצמה, הכירו בים המלח ודווקא שם, במקום הנמוך בעולם, המכונה ים המוות, הן התרוממו הכי גבוה שאפשר כדי לטבול במעיין החיים.
"היינו בסיטואציה שנקלענו אליה ואיפשרה לנו לדבר ולהיפגש", מנסחת שחר בחשאיות מהולה בהתרגשות. "השיחות קלחו והייתה תחושה שאנחנו נורא מחכות לעוד שיחה. הייתה שם ציפייה, זה היה משהו חדש ברמת הכימיה שלי עם בן אדם, נקשרנו בנפש. מאוחר יותר, כשנסעתי להופיע באנגליה ולבקר אותה, הבנתי שיש שם משהו עמוק יותר ממה שהיה נדמה לי. התחלתי להבין את כל מה שאני מרגישה, וזה מה שחדש פה. בעולמי הפנימי, הרגשי והשכלי, החל לקרות שינוי. הלב שלי זיהה איזה טוב שאי־אפשר להתווכח איתו".
נשמע שמצאת אהבה בריאה וטובה.
"היה שם איזה פאזל של רגש חזק והדדי, וזה להבדיל ממה שהיה בעבר — שברון לב ועוצמת רגשות בגלל שזה לא קרה. כאן העוצמה הייתה בהדדיות של זה. היה שם משהו חדש. זיהיתי את כל האלמנטים במפגשים הראשונים שמחזיקים אנשים אחרי המפץ הגדול. זיהיתי — וזה לא היה מתוכנן — את האיכויות של כנות, לב פתוח וענווה. כשאת לא רק אוהבת מישהו אלא אוהבת לאהוב אותו, קורה משהו טוב לאהבה. צריכה להיות דרך. קרה שם נס. פעם ראשונה שהרגשתי ככה, שאין לי צורך לחפש יותר. הנדודים הפנימיים פסקו. תמיד חייתי בגעגוע למשהו שאני לא יודעת מהו, למשהו שלא היה לי".
 
 
הכתבה המלאה - ביום שישי ב"7 ימים"
 


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.