הפרוטוקולים של גלעד עצמון

ישראל? "גרועה מגרמניה הנאצית". מצעדי המוות מהמחנות? "מפגן של אנושיות". הדובר: לא אחמדינג'ד, אלא המוזיקאי הישראלי גלעד עצמון שמודה: "אני בז ליהודי שבי"

גלעד עצמון
 
"עלינו לקחת ברצינות גמורה את האישומים לפיהם היהודים מנסים להשתלט על העולם. ישראל היא גרמניה הנאצית של זמננו. למעשה, ישראל של היום גרועה מגרמניה הנאצית". את הדברים הקשים הללו לא אומר נאו־נאצי גרמני, אלא ישראלי המתגורר בלונדון. זהו גלעד עצמון, מוזיקאי ג'אז ישראלי המופיע ברחבי העולם, שספרו החדש, "המי הנודד?" (The Wandering Who, משחק מילים על The wandering Jew, היהודי הנודד באנגלית) עוסק ביהודי העולם ובמדינת ישראל, וכולל כמה אמירות שהאוזן מתקשה לשמוע.

עצמון, 48, יליד ירושלים שחי בבריטניה מאז 94', נחשב למוזיקאי מחונן, המופיע במועדוני הג'אז הטובים באירופה, אבל גם לאחד ממבקריה החמורים ביותר של מולדתו בבריטניה. הוא פירסם בעבר כמה ספרים ולא מעט מאמרים שבהם תקף את ישראל, אבל הפעם, כך נראה, הוא חצה את כל הקווים האדומים.

בספרו החדש הוא מצהיר כי הוא "גאה להיות יהודי ששונא את עצמו", ומספר ש"תובנותיו" מבוססות על הגותו של הפילוסוף היהודי האוסטרי אוטו ויינינגר — שאותו הוא מתאר כ"אנטישמי" ש"תיעב כמעט כל דבר שאינו גבריות ארית". עוד מבהיר עצמון כי הוא "בז ליהודי שבתוכו" וכי הוא מתנגד נחרצות ל"יהודיות".

"להיות יהודי זו מחויבות עמוקה שחוצה כל צו חוקי או מוסרי", הוא מסביר בספר, מחויבות ש"מושכת יותר ויותר יהודים לשותפות מסוכנת, לא אתית ומטושטשת". בסופו של דבר, כותב עצמון, אם תתלקח מלחמה גרעינית בין איראן וישראל שתוביל להרג עשרות מיליוני בני אדם — "יהיו אנשים אמיצים שיגידו שאחרי הכל, היטלר צדק".

אזכורו של היטלר אינו מקרי. עצמון מרבה להשוות את השואה לסכסוך הישראלי־פלסטיני. השואה, הוא כותב, היא "דת עתיקה לפחות כמו היהודים עצמם", וגם אם מקבלים אותה בתור "הדת האנגלו־אמריקאית הליברלית־הדמוקרטית החדשה — צריך לאפשר לאנשים להיות אתאיסטים".

הטקסט כולל גם כמה מההאשמות האנטישמיות הקלאסיות ביותר. בין השאר עצמון טוען כי יהודי ארה"ב "מנסים לשלוט בעולם", מאשים אותם באחריות למשבר הכלכלה העולמית, וקובע כי אישי מפתח יהודים בארה"ב, בהם רם עמנואל, פול וולפוביץ ואחרים, "נשארים בחו"ל במקום לעבור ל'ציון' כי כך הם משרתים את האינטרס הציוני בצורה הכי טובה". הוא אף מאשים את כלי התקשורת האמריקאיים על ש"לא התריעו בפני הציבור האמריקאי על הסכנה המקננת בתוכו".

אם כל זה לא מספיק, עצמון אף מתייחס לעלילת הדם הקלאסית, וטוען שצריך לאפשר לילדים לשאול את מורי בית הספר, "איך הם יודעים כי ההאשמות לפיהן יהודים השתמשו בדם של ילדים גויים לאפיית מצות, הן אכן האשמות ריקות או חסרות בסיס".

אני ושפינוזה

כששואלים אותו למה בעצם הוא שונא יהודים, עצמון דווקא מדגיש שהוא נמצא בחברה טובה. "היהודים שתרמו לאנושות באורח אולטימטיבי הם כאלה ששנאו את עצמם", הוא אומר בראיון. "ישו היה יהודי ששנא יהודים, גם שפינוזה ומרקס".

אלברט איינשטיין לא שנא את זהותו היהודית.

"איינשטיין לא תרם לאנושות. הוא תרם לפיזיקה והוא היה מי שהתחיל את פרויקט מנהטן שהוביל לפצצה הגרעינית. כשמדברים על אנושות מדברים על מערכת ערכים אוניברסלית שמקדמת אהבה של אדם לחברו — איינשטיין לא תרם לזה דבר".

כמי שמגדיר את עצמו "שונא יהודים", אתה חושב שזהותך מאפשרת לך להיות אובייקטיבי?

"כמובן. דווקא בתור יהודי ששונא יהדות, אני שם את עצמי תחת זכוכית מגדלת ובוחן כל אספקט יהודי בתוכי. אני לא רואה בזה בעיה וכל מה שאני אומר נתון לביקורת הקוראים. אגב, הספר מכר כבר 6,000 עותקים בחודש הראשון לצאתו, שזה הישג לא מבוטל".

יהודים אחראים למשבר הכלכלי העולמי?

"כשאני מאבחן את הלובי שהביא לקריסה העולמית הכלכלית, אי אפשר להתעלם משני האישים האלה, פול וולפוביץ ואלן גרינספן. ב־94' וולפוביץ כתב שישראל היא נכס אסטרטגי חשוב והוא היה גם הארכיטקט של מלחמת המפרץ — אין לי ספק שהוא ציוני".

יש לך גם טענות לא פשוטות על נרטיב השואה המקובל היום בעולם המערבי.

“הנרטיב הזה לא מקובל עליי. היסטוריה צריכה להיות נושא לביקורת, במסגרת תהליך דינאמי של הבנה. מוזיאוני שואה מקבעים את הסבל היהודי ובכך למעשה הם מונעים מהיהודים הבנה כזו".

נושא השואה נמצא בתהליך בלתי פוסק של מחקר.

"זה תהליך שממסד את הסבל היהודי והוא לא מרשים אותי. שמעתי על מכחישי שואה שישבו בכלא רק בגלל שהם לא קנו את נרטיב השואה כפי שהוא מתואר על ידי הציונים. חוקי הכחשת השואה הם החוקים הכי נוראיים — הם מונעים מיהודים את הבנת ההיסטוריה שלהם.

"קח לדוגמה את נושא מצעדי המוות. הרי ברור לכולם שבתחילת המלחמה הנאצים רצו לטהר את הרייך מיהודים. אם כן, למה הם הוליכו את היהודים בסוף המלחמה לתוך הרייך במה שנהוג לכנות 'מצעדי המוות'? אם הנאצים רצו להשמיד את היהודים, הדבר האחרון שהם היו צריכים לעשות היה להוליך אותם לגרמניה".

היהודים היו כוח עבודה נחוץ.

"היהודים כבר לא היו כוח עבודה, הם היו חלשים מדי ולכן מתו במצעדים. היהודים אומרים שהנאצים רצו להעלים ראיות, אבל זו תשובה אידיוטית כי הנאצים השאירו אחריהם יהודים במחנות".

אוקיי, אז תגיד אתה למה התקיימו המצעדים?

“תשובה מעניינת אחת אומרת שהיהודים העדיפו להישאר עם הגרמנים מאשר ליפול לידי הרוסים. בנוסף, הייתה התפרצות של מחלת הטיפוס וההנחה הייתה שאם היהודים יילקחו לגרמניה, האמריקאים והבריטים יוכלו לטפל במחלה. כך שמצעדי המוות היו למעשה אנושיים. זו קביעה מאוד עקבית".

אז המצעדים היו מפגן של אנושיות. טענת גם שישראל גרועה מגרמניה הנאצית. תסביר?

"גם גרמניה הנאצית וגם ישראל מונעות על ידי אתנוצנטריות. שתיהן מדינות גזעניות ביסודן ובעלות נטיות להתרחבות. ישראל והתנועה הנאצית דומות בהרבה קטגוריות. אבל מאחר וישראל היא מדינה דמוקרטית, כל אזרח בה נושא באחריות לפשעים שנעשים על ידה, בעוד שבגרמניה הנאצית רק הפיהרר וחברי מפלגתו היו אחראים לפשעי המלחמה. מעבר לזה, התנועה הציונית נולדה לפני התנועה הנאצית — הנאצים נעלמו, אבל הציונים נשארו והיום הם יותר חזקים אפילו מאמריקה".

משהו מאוד יהודי

ההתבטאויות של עצמון מעוררות דאגה לא רק משום תוכנן, אלא במיוחד בשל הקלות המפתיעה שבה הן מתקבלות. חוקרים באוניברסיטאות מובילות בארה"ב, בהם פרופ' ריצ'רד פאלק מאוניברסיטת פרינסטון ופרופ' ג'ון מירשימר מאוניברסיטת שיקגו — אימצו את הספר והצדיעו לעצמון על "אומץ לבו". מירשימר, החבר גם באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדע, קבע כי מדובר ב"ספר מרתק, שצריך להיקרא על ידי יהודים ולא־יהודים כאחד". גם ג'יימס פטרס, פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת ברמינגהם הבריטית, שיבח את הטקסט וכינה אותו "סדרת תובנות מבריקה".

האהדה המדאיגה הזו מתבטאת גם בעובדה שהספר מוצע היום למכירה באמאזון, אתר שמדיניותו המוצהרת היא כי לא ימכור ספרים המקדמים דעות גזעניות מוצהרות או כל צורה של אנטישמיות. את "מיין קאמפף", אם תהיתם, לא תוכלו לקנות שם.

לאלה מצטרפים כמובן גם מכחישי שואה ומתנגדים נחרצים לישראל, המהללים את הספר ומצטטים אותו. העובדה כי על הטקסט חתום ישראלי, גורמת לרבים לקבל את הכתוב בו כלגיטימי ולהתייחס אליו באופן מדעי.

לפי עצמון, אגב, יש לו קהל אוהד גם בישראל. "לא מעט אנשים בישראל מסכימים עם מה שאני אומר", הוא קובע. "יורם קניוק ביקש לוותר על סעיף יהדותו בתעודת הזהות שלו ושמעתי שמאות ישראלים הולכים בעקבותיו. המסקנה פשוטה: רבים החליטו להיות כמוני, לתהות ולנדוד לפחות מבחינה רוחנית. אמא שלי מסכימה עם הרעיונות שלי ולאחרונה אבא שלי אמר שלראשונה הוא מבין מאיפה אני בא. היו לי דמעות בעיניים".

"קראתי את הספר עוד לפני שנשלח לדפוס ואני חושבת שהוא נפלא", מאשרת האם, אראלה עצמון. "זה ספר מאוד חשוב, שנמכר בתפוצה אדירה ומנתח את ההוויה שלנו בצורה מאוד אינטליגנטית. הוא בכלל לא ספר אנטישמי. יש לגלעד בעיה עם יהודים, הוא מדבר על שלוש קטגוריות של יהודים, אבל צריך לקרוא הכל כדי להבין ולא להביא ציטוטים חסרי הקשר. הגיע הזמן שאנשים יתחילו לחשוב על המצב שבו אנחנו חיים ועל העבר שלנו בצורה ריאליסטית, במקום לחיות מתוך מיתוסים. אני מאוד גאה בבן שלי".

מישהי שקצת פחות גאה היא הזמרת ירדנה ארזי, שעבדה עם עצמון בעבר כנגן, כמעבד וגם כמלחין. "הוא מוכשר בטירוף, מוזיקאי באמת מחונן, אבל ההתבטאויות שלו לא מפתיעות אותי", היא אומרת. "הוא טיפוס פרובוקטיבי וחריף, עם המון הומור, וכשהוא דיבר בסגנון הזה בהתחלה — חשבתי שהוא צוחק, שזה סוג של דאחקה.

"אחרי שהוא נסע ללונדון, ביקרתי אותו שם פעם עם בתי אלונה, אבל עם הזמן הוא הקצין עוד יותר ובסוף זה נגמר בינינו בטריקות טלפונים. לקחתי ממנו צעד אחורה. הוא כותב דברים שמאוד כואבים לי, ואני לא מסכימה כמובן עם שום אמירה שלו, אבל הוויכוחים איתו הם ויכוחי סרק. הוא מבוצר בעמדות מאוד קיצוניות וברמה הזו אי אפשר לתקשר איתו. הוא טיפוס וכחן ואאוטסיידר, ויש בו משהו מתפלפל ומאוד יהודי, למרות שהוא מתכחש ליהדותו. פעם אמרתי לו שיום אחד הוא יחזור בתשובה ויהיה רבה גדול — כנראה שטעיתי בגדול".


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.