האישה שתעצור את אחמדינג'ד

היא אמא לשלושה, והאישה הכי בכירה בתעשיות הביטחוניות: תכירו את ענבל קרייס, ראש פרויקט החץ־3, הטיל שנועד להגן עלינו מפני האטום האיראני

"אפילו השמיים הם כבר לא הגבול". ענבל קרייס
 
בכל פעם שהגרעין האיראני בכותרות, ענבל קרייס (45), ראש פרויקט החץ־3, לוקחת נשימה עמוקה במשרדה, במפעל מל"מ של התעשייה האווירית בבאר־יעקב. "כל פרסום מגביר את התחושה שעלינו לעבוד מהר, לספק את המערכת הכי טובה, ולא להתפשר בכלום בביצועי הטיל. לכולם ברור מה נמצא כאן על הכף", היא אומרת.

הבוקר היא תרצה בבנייני האומה בירושלים, בכנס טכנולוגיות לתעופה וחלל, ותרכז תשומת לב רבה בזכות הפרויקט שהיא מנהלת, דור שלישי לטיל נגד טילים הישראלי שמפותח כיום במימון אמריקאי כדי להשלים את מערכת טילי החץ־2 הקיימים, פרויקט שבו שימשה מהנדסת המערכת.

"הטיל הזה הוא חוצפה. החוצפה לעשות משהו שעוד לא נעשה. חוצפה של מדינה קטנה, שעושה כאן פרויקט של מעצמה. מספר המדינות שמפתחות דברים מטורפים כאלו זעום. אפילו השמיים הם כבר לא הגבול", אומרת קרייס. "זה לא חץ־2 משופר אלא משהו אחר. אין להם כמעט אף רכיב משותף, אף שגם הוא יוכל להשתלב בסוללות החץ הקיימות. החץ־2 היה מבצעי כבר בשנת 2000, עבר כ־30 ניסויים, רובם בהצלחה מלאה, וימשיך לשרת במקביל. החץ־3 נועד להיות שכבה עליונה, להתמודד עם האיום שהתעדכן, ולאפשר יותר הזדמנויות יירוט. בעוד מספר חודשים, תע"א תבצע בו ניסוי ראשון".

ואכן, החץ־3 מיירט את מטרתו גבוה יותר, מחוץ לאטמוספירה, בגובה של יותר מ־100 ק"מ מעל פני כדור הארץ. בניגוד לטיל הקיים, הוא לא מיירט את מטרתו על ידי פיצוץ לידה, אלא פוגע בה ישירות בחלל — במהירות של יותר מ־10 מאך.

טיל ישראלי, מכ"ם ישראלי, פיתוח כחול־לבן — פרויקט שהתעשייה האווירית היא הקבלן הראשי שלו, החברה־הבת שלה אלתא מספקת את המכ"ם המשודרג ורפאל והתעש את מנועי הטיל. מלחמת הכוכבים, הגרסה העברית.

הטיל הוא דו־שלבי. השלב הראשון מוציא אותו מהאטמוספירה במהירות — כמה עשרות שניות מרגע השיגור, והטיל כבר בחלל. מדובר בטיל מהיר ומתמרן מאוד, שנועד להתמודד עם טילים בעלי טווח ארוך יותר ולכן גם מהירים יותר. אחרי ניתוק השלב הראשון נשאר ראש קרב מתמרן, שפוגע ישירות במטרה. הראש האלקטרו־אופטי מזהה אותה, ומערכת מנועים מבטיחה פגיעה מדויקת ובמהירות עצומה, מהלך שנמשך שברירי שנייה. "אנחנו בונים רכב חלל קטן וזריז", אומרת קרייס.

מדובר בפרויקט ביטחוני שהוא אחד הגדולים, המורכבים והחשובים בארץ. בין 700 ל־800 מיליון דולר מימון מארה"ב, בדרך לניסוי שיגור ראשון בתחילת 2012, ולמבצעיות ראשונית סביב 2015. כל הניסויים בשלב הזה יבוצעו בישראל, כחלק מהמטרה לזרז את הכניסה לשירות מבצעי. אחר כך יגיעו, כמו בחץ־2, שדרוגים, ואולי גם ניסויים מתוחכמים יותר בארה"ב.

הטיל יגיע עם תג מחיר של 2 עד 3 מיליון דולר בלבד, זאת לעומת כ־10 מיליון דולר לטיל ה־SM3 האמריקאי — כרגע היחידי בעולם שמסוגל ליירט טילים בליסטיים בחלל. כמו בחץ־2, גם כאן ייוצרו חלק מרכיבי הטיל בידי בואינג בארה"ב ויועברו משם לפס הייצור בארץ.

 

קרייס: "כשפיתחנו את החץ־1, שהדגים את הטכנולוגיה, והחץ־2, הטיל המבצעי, לא היה בעולם עדיין טיל ליירוט טילים, ולאמריקאים היה עניין להתחבר וללמוד ממה שאנחנו עושים. כיום לאמריקאים עצמם כבר יש כמה טילים נגד טילים, אבל התצורה שלנו מתקדמת יותר משלהם. לפני שארה"ב הסכימה לממן את פרויקט החץ־3, הוא עבר שם בדיקה מקיפה, והם הגיעו למסקנה שהביצועים שלו טובים יותר ממה שקיים בשוק — ושהוא זול יותר".

כדי לקבל את התקציב האמריקאי, חויב מפעל מל"מ לעבור לעבודה לפי שיטות אמריקאיות, הקובעות לפרויקט אבני דרך ויעדים שנתיים. "עד עכשיו בכל פעם עברנו את הביקורת בהצטיינות. שיטות העבודה האלו נכנסות עכשיו לכל התעשייה האווירית".

קרייס הגיעה לתע"א בשנת 2000, היישר ממינהלת פיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) במשרד הביטחון, הגוף אליו התגייסה כעתודאית ובו שירתה לאחר שסיימה לימודי הנדסה כימית בטכניון. מאז למדה גם מינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב. בעלה, תא"ל ד"ר יצחק קרייס, מונה באוקטובר לקצין רפואה ראשי בצה"ל, ולהם שלושה ילדים: לירון (20), גיא (16.5) ועדי (12).

"אני תמיד מחפשת את שביל הזהב בין הקריירה למשפחה. בכל בוקר יוצאת מחדש לחפש אותו. זה לא קל, יש הרבה התמודדויות, אבל אני לא שונה מכל אישה שמנהלת קריירה", אומרת קרייס. אף שהיא מנהלת פרויקט שנמצא בשפיץ של הטכנולוגיה ומעסיק מאות עובדים, ואף שבתעשיות הביטחוניות מנהלות בכירות נדירות אפילו יותר מאשר בשוק האזרחי, קרייס מסירה מעצמה כל אחריות מגדרית.

"יש עוד נשים בפרויקט, ביחידות התוכנה, במנועים. היותי אישה הוא לא טיקט ולא אמירה. הכי נכון זה לא להפוך את זה לעניין. כך אני גם נוהגת כשאני מראיינת מועמדים לעבודה בפרויקט. מה שקובע הוא רק היכולות המקצועיות וההנדסיות".


ובכל זאת, יש הבדל בין ניהול נשי לגברי?

"נשים מביאות בנוכחותן ערך מוסף לאווירה הכללית, וגם יש להן פחות אגו", היא מסכימה לומר לבסוף.

קרייס חוזרת שוב ושוב על כך שהחץ־3 אינו פרויקט של אישה אחת. גם לראיון סירבה להצטלם במיוחד, "ללא שאר אנשי הפרויקט" — אולי גם כי זהות רובם חסויה. מל"מ הוא אחד המפעלים הסודיים בארץ. את הראיון אנו מקיימים כמובן מחוץ למפעל, כשקצין ביטחון מלווה אותנו.

120 איש קלט מל"מ בשנה האחרונה, וקרייס מעניקה הצצה נדירה לנעשה בו. "לכל האנשים בפרויקט הייתה גם אופציה בהיי־טק, אבל כאן יש עוד משהו. הרבה צעירים באים היום לתעשייה הביטחונית. זה יותר אתגרי בעיניהם מלכתוב תוכנת בילינג, גם אם לעיתים מתגמל פחות כלכלית. אנו מבצעים המון סימולציות ובדיקות על הקרקע, כדי לחסוך אחר־כך בניסויי שיגור אמיתיים. זה לוקח זמן ועולה המון, אבל יאפשר למערכת להגיע למבצעיות מהר יותר. יש לנו מעבדות וסימולטורים מתקדמים, חוות מחשבים עם יכולות עיבוד מטורפות. אנחנו מתעסקים בלוגיקה של טיסות חלל".

ההתמקדות של קרייס היא אחת: "לראות את הטיל הזה באוויר, מוכיח את עצמו בניסוי. לצייר איתו קו בשמיים. כשאראה את הקו הזה נמתח שם למעלה, אני אהיה יותר רגועה".


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.