מכתב לאחותי החילונית

תפסיקו לראות בנו את אויב העם. אצלנו החרדים יש מערכת קודים שונה שבה "צניעות" אינה בהכרח "כניעות", אז אל תחליטו במקומנו מה טוב לנו. שושנה חן חוששת מהשנאה, מהרשעות ומהבורות שמשתלטים עלינו

 
 
שלום לך אחותי,

התלבטתי מאוד לפני שהחלטתי לכתוב אלייך. האם יש טעם? או שאת כל כך נעולה, כל כך רואה בי את אויב העם, עד שאזל בך הקשב.

ניכור, אינטרסנטיות, ציניות, רשעות ובורות חוגגים בימים האחרונים בסצנה של הנושא החרדי התורן: הדרת נשים. כולנו הפכנו בו למריונטות של כדאיסטים מזה וטיפשים מזה. שטחי המגע בינינו, נשים חילוניות וחרדיות, הולכים ומתמעטים. ואני חרדה מהתהום ומהשנאה הנפערות בינינו. הלא יודעות אנו כי כאשר אנו נפגשות אנחנו מגלות שבשיח אישה לרעותה אנחנו מסוגלות לדבר ואפילו להקשיב.

כשהילרי קלינטון השוותה בינינו ובין איראן תפסתי את הבטן בהתקף צחוק. בא לי לומר לגברת: Hutzpah!!! את, שבעלך הפגין במעשיו קבל עם ועולם שאת שווה בעיניו פחות מסמרטוט רצפה, את מספרת לי ולנשים החרדיות, שבעלינו שרים לנו כל ליל שבת "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה" ומתכוונים לכך, שאנחנו איראן? אין גבול לציניות?
 
זוהי רק דוגמה אחת לרדידות, לשטחיות, לדמגוגיה, לפטרונות המתנשאת ולאלימות שאני שומעת בשיח של כל מי שרוצים לנהל את חיינו. וכן, אני נגד אבנים, שמות גנאי, קללות ועלבונות המוטחים בילדים או במבוגרים. כפי שאת, אני מניחה, נגד אלכוהוליזם, שכרות ואפילו נגד בן עורך דין, גידול של "ארץ ישראל היפה", שקם, לפי כתב האישום לפחות, ורוצח את הוריו עבור ירושה לסילוק חובות הימורים. אלו וגם אלו מייצגים שוליים ולא את הליבה והרוב של החברה החרדית או החילונית.

אבל איפה הניסיון שלך, שגודלת על ברכי הדמוקרטיה והפתיחות לאחר, להבין את מערכת הקודים של החברה והאישה החרדית? מי שמך להחליט בשבילנו שלא טוב לנו לשבת ישיבה נפרדת, מגן דרך בית־ספר ועד אוטובוס? איך את משווה אותנו לאיראן המוסלמית שהג'יהאד הוא אחת ממצוותיה? בואי אליי הביתה, פתחי את ים הספרים והמקורות, תמצאי שם משהו דומה? באיראן האישה היא סוג ב', ואצלנו בחברה החרדית?

אנא, אל תחליפי בין כניעות ובין צניעות. האחרונה איננה נושא של "הדרת נשים". עזרת נשים לא נובעת מכך שמישהו מתייחס אל האישה כאל סוג ב'. אם את באה כדי להתפלל, המקום שלך בבית־הכנסת אינו זה שעושה אותך אלא השיח שלך עם בוראך. אנחנו גדלות ומתחנכות על ברכי המודעות לתפקידים השונים מאלו של הגברים שקצב לנו הקב"ה. ואני, שמודה לו כל יום על שעשאני אישה, רק מייחלת שאצליח למלאם.

אני חשה שאנחנו דוהרות בתוך מערבולת המייצרת אווירה אלימה המעודדת סתימת פיות ומעקרת את השיח בינינו. את לוחמת את מלחמתי, תופסת אותי כמאיימת על אורח חייך ואפילו לא מנסה להבין אותי ולכבד את חיי.

ולמרות זאת אני מתעקשת להאמין שאנחנו אחיות כי כך גדלתי. על ערבות הדדית. על עם אחד. שבער יחד בלהבות אושוויץ. בבית למדתי גם כלל חשוב נוסף — מן המקורות, אחותי. "חוכמת נשים בנתה ביתה". קצת חוכמת נשים נדרשת בדחיפות להשקיט את הסערה הנוכחית.


אז בואי אחותי, נחזיר את השפיות והשיח. ההפגנה היא לא העיקר. אל תיזוני רק מהתקשורת שכובשת שיאים של שטחיות. חפשי נשים חרדיות בסביבתך, הקשיבי להן, לימדי אותן. נסי להבינן. עם כבוד לאחר, לשונה. אל תחזרי בתשובה, זו לא כוונתי. לקראת סוף החנוכה בואי ננמיך ביחד את העוצמה של להבות השנאה ההדדית, שלא מוסיפות לאף אחת מאיתנו.

שלך,

שושנה

 


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.