מלחמת המפרץ

הצצה נדירה לשנותיו החשאיות של יצחק שמיר ז"ל כמפקד "מפרץ", יחידת החיסול הסודית של המוסד

יצחק שמיר בצעירותו. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית
 
אם יזדמן למישהו מהקוראים להגיע אי פעם למפקדת המוסד ולקבל אישור מיוחד (תג בצבע אדום) לכניסה לאזור התחום של "קיסריה", האגף למבצעים מיוחדים של המוסד, הוא יגלה כי במבואה לחדרו של א', מפקד האגף בשנה וחצי האחרונות, במקום שבו תלויות תמונותיהם של מפקדי העבר, תלויה גם תמונתו של יצחק שמיר הצעיר – חמור פנים, בצדה השמאלי של השורה – כמפקד המייסד של האגף.
 
במארס 1998 קיימתי עם שמיר פגישה בלשכתו כראש הממשלה לשעבר. שמיר לא חשב אז על חזרה לפוליטיקה והיה נוח לשיחה, גם בנושאים שעליהם לא נהג לדבר בדרך כלל – כמו הפעולות הקשות שביצע במסגרת הלח"י ושנות שירותו במוסד.

"היו אלה השנים המשפיעות ביותר בחיי", אמר בקשר לעשר השנים שבהן שירת בתפקיד בכיר בארגון הביון הישראלי.

מותו של שמיר השבוע, בגיל 96, סוקר באופן ממלכתי. מעט מאוד הוקדש לתיאור עשר השנים שבהן שירת במוסד. ומעט מאוד, אם בכלל, פורסם על אודות מעשיו של שמיר באותו עשור.


"7 ימים" חושף כעת לראשונה חלק מהמבצעים החשאיים של יצחק שמיר, שהקים את יחידת החיסול של המוסד, ופרשות עלומות משנותיו בפריז:

* איך גייס אותו איסר הראל, ראש שירותי הביטחון של בן-גוריון, לפקד על "מפרץ", יחידת החיסול של המוסד.
 
* המרדף שבמהלכו שלף אקדח וניסה לחסל לעיני כל מדען טילים גרמני שסייע למצרים.

* איך הגיב כשקצין צרפתי בכיר הציע שישראל תתנקש בחייו של נשיא צרפת דה גול.
 
 

© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.