סטודנטים לכלכלת בית

לא צריך תואר כדי להבין שבישראל קשה מאוד ללמוד באוניברסיטה וגם להרוויח מספיק לשכר דירה. סקר חדש מגלה ש־40 אחוז מהסטודנטים עשו את החשבון — וגרים אצל אמא ואבא: עלייה של כ־20 אחוז מהשנה שעברה

 
 
להיות סטודנט זה לא פשוט: עבודות, שיעורים, מבחנים — ובין לבין גם צריך למצוא זמן לעבודה שתאפשר לשלם את שכר הדירה ולצאת לבלות מדי פעם. אלא שמתברר שיותר ויותר סטודנטים לא עומדים בחשבון הזה — ומוצאים את עצמם בבית ההורים.

סקר של התאחדות הסטודנטים הארצית לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית מגלה ש־40 אחוז מהסטודנטים גרים אצל ההורים. עלייה חדה לעומת השנה שעברה, אז רק 33 אחוז מהסטודנטים נשארו אצל אבא ואמא. מהסקר, שנערך על ידי "מאגר מוחות" בקרב מדגם של 5,118 תלמידים לתארים, עולה כי 42 אחוז מהסטודנטים גרים בשכירות, ו־6 אחוזים הם בעלי דירות. 10 אחוז מהסטודנטים, על פי הסקר, מתגוררים במעונות — שעל פי ההתאחדות נמצאים בתפוסה מלאה.

ניר חזקיהו, בן 26 מחולון, לומד לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב. בשנים האחרונות הוא גר בדירה שכורה עם שותף, אך לאחרונה החליט שאינו יכול לעמוד בשכר דירה של 2,600 שקל לחודש — וחזר להורים. "אמא שלי כמובן שמחה מאוד", הוא מספר, "אבל ברור לי שזה לא נכון שבחור בגילי, תכף בן 30, ימשיך לגור עם ההורים. לא הייתה לי ברירה, ועכשיו לפחות אוכל לחסוך מעט כסף ולהתמודד טוב יותר עם יוקר המחיה. המחיר יהיה פגיעה בעצמאות".

גם לינוי קלימי, בת 24 הלומדת במסלול סוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר־אילן, חזרה לבית הוריה בנתניה. "בגיל 24 אתה כבר מזמן אמור להיות עצמאי", אומרת קלימי, "אבל כשאתה לא יכול לכלכל את עצמך, יוצא שחייבים לגור עם ההורים. זה מטורף, זה עצוב וזה כואב שאין התחשבות בציבור הסטודנטים — והמצב רק הולך ומחמיר".

יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, אומר כי מדובר בתופעה חמורה. "הסטודנטים לא יכולים להרשות לעצמם לגור בשכירות נוכח המחירים הגואים", טוען היו"ר, "ובאין אלטרנטיבה של דיור מוזל, כמקובל בעולם, הם נותרים סמוכים על שולחן הוריהם. זו תופעה חברתית שיש לה השלכות חמורות על התא המשפחתי החדש בישראל ופגיעה אנושה בנגישות להשכלה הגבוהה — שמהווה מהלומה נוספת בפרצופם של מעמד הביניים והמעמד הנמוך".


הסקר של ההתאחדות לא עסק רק בדיור, וחשף גם כי 51 אחוז מהסטודנטים מקבלים עזרה כלכלית מהוריהם, שעומדת בממוצע על 14,355 שקלים בשנה. הסיוע הגבוה ביותר ניתן לסטודנטים במכללות שאינן מתוקצבות ועומד על כ־23 אלף שקל בממוצע. אחר כך באוניברסיטאות, כ־14 אלף שקל בשנה, במכללות המתוקצבות, כ־12 אלף שקל, ולבסוף לסטודנטים במכללות לחינוך — 10,390 שקלים.

 


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.