מכסחי הטילים

תכירו את גיבורי הכיפה: האנשים שפיתחו את מערכת כיפת ברזל, שמגינה על מיליוני ישראלים

טיל ישראלי מפוצץ גראד פלסטיני.
צילום: גיל נחושתן
 
"אבא, אל תחזור לעבודה", התחננה אתמול בדמעות בתו הקטנה של אופיר, מהנדס ברפאל, כאשר קפץ הביתה לתפוס שעתיים שינה. האב נאלץ להסביר לה בעדינות שאין ברירה: חצי מדינה הרי תלויה במערכת כיפת ברזל, שפיתח עם חבריו.

אופיר בן 37. בגלל התפקיד הרגיש שלו אסור לפרסם את שמו המלא. אפשר רק לומר שהוא תושב הצפון, נשוי ואב לשלושה ילדים, בני שנתיים וחצי עד 10.

כאשר החל מבצע "עמוד ענן" קיבל אופיר צו 8 מיחידת המילואים שלו. מנהליו ברפאל התחלחלו ודאגו שיעמוד לרשות הפרויקט. "אני בצו 8 טכנולוגי", הוא אומר. "היום חוד החנית זה החנונים מהטכניון כמוני. אנחנו כבר לא בזמנים שיוצאים למלחמה עם סכין בין השיניים. אני בפרויקט מהיום הראשון, אבל רק שלשום, בזמן שהייתי באחת הסוללות בדרום, ראיתי לראשונה את המערכת עובדת תחת אש. במשך שעתיים לא הפסקתי להתרגש".
 
יוסי דרוקר, ראש מנהלת הגנה אווירית ברפאל, מספר כי אספקת הסוללה החמישית, שהועברה לגוש דן, הייתה מבצע מורכב במיוחד: "הסוללה הייתה אמורה להימסר למערך ההגנה האווירית רק בינואר. עשינו ביומיים עבודה של חודשיים. יש פה אנשים שנולדו להם ילדים ולא נעדרו בגלל זה מהעבודה".

לעבודה המאומצת היו שותפים גם אנשי אלתא, המייצרת את מכ"ם המערכת, ואמפרס, המייצרת את מערכת הפיקוד והשליטה — לצד אנשי מנהלת פיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) במשרד הביטחון. ראש פרויקט מכ"ם כיפת ברזל באלתא, מני כהן, מתגורר בטווח האש: "גם המשפחה שלי נמצאת בטווח הגראדים, כך שהכל נעשה מאוד אישי. אין מוטיבציה יותר גדולה מזה". יאיר הרמתי, ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון, שאחראית על פיתוח וייצור כיפת ברזל, מעיד כי שיעור ההצלחה של המערכת מתקרב ל־90%. ואופיר המהנדס מסכם: "אני כל הזמן חושב מה היה קורה אם לא היתה כיפה והרקטות האלה היו פוגעות. זה שווה את הכל".


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.