יש לי ערכים

דוד שי הוא כבר אנציקלופדיה בעצמו: אחרי שביצע 192 אלף עריכות בוויקיפדיה העברית - שלוש שעות ביום, במשך עשר שנים - הוא יודע כל מה שאתם רוצים לדעת על האנציקלופדיה הכי מסקרנת בעולם

דוד שי | צילום: רמי זרנגר
 
בעשר השנים האחרונות ביצע דוד שי 192,937 עדכונים בוויקיפדיה העברית, כולל תיקונים, תוספות, מחיקות, ולא פחות מ־2,906 ערכים שכתב מאפס. לפי החישוב שלו, זה יוצא משהו כמו 50 עריכות ביום.

מאיפה הזמן?

"אני קם בבוקר ומקדיש לזה שעה, ובערב עוד כמה שעות. בממוצע אני מקדיש לוויקיפדיה שלוש שעות ביום, ויותר בסופי שבוע. זה באמת חלק נכבד משעות הפנאי שלי. אולי חלק מופרז".

המשפחה לא מרגישה מוזנחת?

"הייתה תקופה שאשתי הציגה את עצמה כאלמנת ויקיפדיה. היא אמרה, 'מילא הייתה לך מאהבת, שהייתי יכולה להזמין לקפה ולהגיע איתה להסכמה. אבל מה אעשה כשוויקיפדיה היא המתחרה שלי?'"

שי (נשוי + 3 ילדים ו־3 נכדים) הוא שיאן עורכי הערכים של ויקיפדיה העברית, שחגגה השבוע עשור, וללא ספק העורך הפעיל הוותיק ביותר ואחד המוערכים בקהילת הוויקיפדים, שכבר הצמידו לו כינויים כמו "אבי הוויקיפדיה העברית". כמו גיבור־על מהסרטים, גם "ויקיפדיה־מן" חי חיים כפולים: ביום הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן, ובלילות עורך מוביל בוויקיפדיה, שם הוא עושה הכל — החל מתיקון שגיאות כתיב בערך קיים, ועד למחקר מעמיק לקראת יצירת ערך חדש.

ב־9 ביולי 2003 בשעה 13:00, עלה לאוויר הערך הראשון בוויקיפדיה העברית. היה זה הערך "מתמטיקה", שנכתב בידי רותם דן, והכיל כמה שורות בלבד. שלושה שבועות לאחר מכן ביקשו המייסדים משי, שניהל אתר בנושא, לתרום לערך מידיעותיו. הוא נרתם למשימה, ומאז לא הפסיק.

"הפנייה אליי נפלה על קרקע בשלה", מספר שי ל"ידיעות אחרונות", לרגל יום ההולדת העשירי לוויקיפדיה העברית. "מאז ומתמיד הייתה לי חיבה עמוקה לאנציקלופדיות. יש לי בבית אנציקלופדיה עברית ובריטניקה באנגלית מהדורה 72. כשהייתי קורא שאישיות חשובה מתה, הייתי רץ ומוסיף את זה לספר. אשתי הייתה כועסת: 'איך אתה מקשקש באנציקלופדיה בכתב יד?' היום, כמישהו מת, מעדכנים בוויקיפדיה והכל בסדר. הנה, זה פתר לי קונפליקט בחיי הנישואים".

מה דוחף אותך? אידיאולוגיה?

"אידיאולוגיה זו מילה גבוהה. זה פשוט כיף — לי ולאחרים שעושים את זה. כשאני כותב ערך שלא היה עליו קודם מידע משמעותי ברשת, יש לי הרגשה של יצירה וסיפוק. זה תחביב שמשאיר סימנים בעולם".

למי שלא יודע איך ויקיפדיה עובדת, הנה הסבר על רגל אחת: באנציקלופדיה המקוונת החופשית כל אחד יכול להוסיף ערכים, למחוק ערכים קיימים או לשנות אותם. כדי לצמצם טעויות או השחתות, העורכים "מפקחים" על העריכות זה של זה. 40 מפעילים משמשים כמעין "שוטרים־פועלי ניקיון", שיכולים למשל לחסום גולשים שמשחיתים ערכים, או לנעול ערכים לתקופה מסוימת כדי להגן עליהם. הכל, אגב, בהתנדבות מלאה. את המפעילים ממנה "ביורוקרט" — תפקיד שאותו מילא שי עצמו במשך שבע שנים, עד שפרש.

אם יש אי־הסכמה על ניסוח או פרט באחד הערכים, מתקיים לפעמים דיון, בדף השיחה שיש לכל ערך. אם דמיינתם דיונים מתומצתים ומהירים כמו שרואים לפעמים בפייסבוק, תשכחו מזה. הדיונים בוויקיפדיה כבר הפכו לשם דבר: פעמים רבות אלה ויכוחים מפוארים, יצריים, עזים וממושכים להחריד, שעוסקים הן בסוגיות של תוכן, והן בעניינים ביורוקרטיים־טכניים גרידא.

לאחרונה, למשל, ניצת ויכוח לוהט בסוגיה: כיצד יש לכתוב את שמו של המלחין הנדל, שנולד במאה ה־17 בגרמניה אבל חי רוב חייו באנגליה — "גאורג פרידריך הנדל", כמו שקראו לו הוריו, או "ג'ורג' פרידריק הנדל", כפי שקראו לו אחרי שהתאקלם בביתו החדש. "אלה ויכוחים יפים, שלא נוצרים מאינטרסים כלכלי או פוליטי", אומר שי. "המטרה היחידה של כל צד היא להביא את הידע בצורה ראויה".

למרבה הצער, לא כל ויכוח הוא אקדמי. יותר ויותר עורכי ויקיפדיה טוענים כי ערכים רגישים נופלים קורבן להטיה פוליטית מצד בעלי אינטרס. במחאה על התופעה, חלקם אף פרשו ממלאכת העריכה.

"נכון, יש עורכים שלוקחים ערכים ומטים אותם ימינה או שמאלה", אומר שי. "זה יוצר ויכוחים פוליטיים שמתלהטים, ואז אנשים תוקפים אישית ויקיפדים אחרים. לפעמים יש הבעת זלזול בגורמים שלא ראויים לכך. מאוד מצער, למשל, שמקובל לאחרונה לבוז לבית המשפט העליון. כשאנשים מדברים על 'חונטת בג"ץ', אותי זה מזעזע. לא צריך להשתמש בביטוי הזה בדף שיחה בוויקיפדיה וגם לא בטוקבקים".

כל הוויכוחים הללו, אגב, מתרחשים בחזית — בדפי השיחה, שחשופים לכל גולש. "לפעמים דפי השיחה מעניינים יותר מהערך עצמו", צוחק שי. אני שואל את שי למי הצביע בבחירות האחרונות, והוא מפתיע אותי כשהוא עונה ללא היסוס: "מרצ".

כאיש שמאל, איך שומרים על אובייקטיביות בכתיבת ערכים עם משמעות פוליטית?

"זה לא קל. ערכים פוליטיים זה לא דבר פשוט, ויש ויכוחים עזים סביבם. אחת מאבני היסוד והדרישות של ויקיפדיה, בכל שפה, היא נקודת מבט ניטרלית. כמו האופק, זו מטרה שצריך לחתור אליה, אבל זה לא אומר שנגיע אליה.

"אני חושב שהתוצאה סבירה: יש אומרים שוויקיפדיה שמאלנית נורא, ויש כאלה שמכריזים שהימין השתלט עליה. אני חושב שאף אחד לא השתלט, יש כותבים כאלה וכאלה. צריך להיצמד לעובדות. גם הן יכולות להיות שנויות במחלוקת, אבל קצת קשה לשחק עם הניטרליות שלהן".

שי מנסה לשמור על איזון, אבל במקרה מהזמן האחרון, שהסעיר את קהילת ויקיפדיה כולה, הוא לא מסתיר את דעתו. "זו תוצאה שאני לא מרוצה ממנה", הוא אומר.

המקרה, שגם סוקר בתקשורת, הוא של הערך על ח"כ אורית סטרוק ("הבית היהודי"). סטרוק תוארה שם כך: "מראשי היישוב היהודי בחברון ופעילת זכויות אדם, שהקימה את ארגון זכויות האדם ביש"ע". סביב התואר "פעילת זכויות אדם" התחוללה מהומת אלוהים. "אני העדפתי שייכתב רק שהיא הקימה את ארגון זכויות האדם", מודה שי. לאחר שלא הושגה הסכמה, נערכה הצבעה בין עורכי ויקיפדיה בעלי זכות בחירה (שניתנת לעורכים פעילים), וברוב של 28 לעומת 23, אכן הוחלט להגדיר את סטרוק כפעילת זכויות אדם.

אפילו בכנסת אין דיונים כאלה.

"אחד הדברים הנוראיים באינטרנט זה הפרוטוקולים של ועדות הכנסת, שלפעמים לא נעים לקרוא עד כמה הם רדודים".

גופים מסחריים מנסים להטות ערכים לטובתם?

"פחות ממה שהייתי מצפה. אם יבוא דובר של חברה ויכתוב עליה ערך, זה מצוין. אם הוא עושה עבודה יפה ומכיר את המגבלות, לא מוחק דברים שלא נעימים לו ולא כותב שבחים מוגזמים — אז תודה רבה".

כל עוד הוויכוחים הם על תוכן, שי מרוצה. כשהם מגיעים לעניינים טכניים, הוא מתחיל להתרגז, ואפילו מפחית פעילות. "אנחנו, הוויקיפדים, מרוכזים מדי בעצמנו, וכמות הדיונים על 'איך אנחנו צריכים להתנהל' היא מופרזת. עושים הצבעות ודיונים על נהלים ותקדימים, ביורוקרטיה מדהימה. בחיי, קל יותר עם פקיד שומה".

כתיבת ערך עשויה להיות ארוכה. את הערך על "עצמים קונצנטריים" כתב לפי מידע שמצא באינטרנט. "זה לא מושג חדש לי, ואני יודע לזהות מידע כאמין", הוא מסביר. "לעומת זאת, כשכתבתי על יצירות אחדות של עגנון, לא יכולתי להסתפק במה שיש ברשת. הלכתי לספריות וצילמתי מאמרים שנכתבו על היצירה שלו.

"עוד פרויקט שעשיתי הוא על סרטיו של הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר. רציתי שלכל סרט יהיה ערך בוויקיפדיה. קניתי סרטים באמזון בתרגום באנגלית, וצפיתי בכולם בדי־וי־די. יש ערכים שכתבתי עם אנשים נוספים, כמו 'ארבע פעולות החשבון', שאותו כתבתי עם פרופ' למתמטיקה. זהו ערך שנשמע צנוע, אבל הוא מאוד חשוב".

ויש, כמובן, לא מעט טעויות. אחת הטענות שמופנות נגד ויקיפדיה מאז ותמיד, היא שחולשתה נעוצה בעוצמתה: אם כל אחד יכול לכתוב ערך, טעויות ואי־דיוקים הם בלתי נמנעים.


"טבעי שיש טעויות, אם מסתמכים על מקור מוטעה או סתם מפיזור דעת", מסכים שי. "כשכתבו את התקנות שעוסקות באותות של מלחמת לבנון השנייה, נפלה טעות באחד התאריכים, שעברה לאתר משרד הביטחון. בהמשך מישהו כתב ערך על 'אותות מלחמת לבנון השנייה', וכלל את הטעות. בתוך שלוש שעות מישהו תיקן את הטעות בערך. באתר משרד הביטחון היא נשארה ארבע שנים".

טעות אחרת החזיקה מעמד יותר מ־60 שנה, מספר שי. ב־1939 הגיעה לחופי הארץ אוניית מעפילים בשם "אסתיר". בחלק מהעיתונים באותה תקופה נפלה טעות דפוס, לפיה נקראה "אסטיה". מספר שנים לאחר מכן פורסם ספר על המעפילים שכבר תיאר שתי אוניות — האחת "אסתיר" והשנייה "אסטיה" — והטעות שוכפלה למקורות נוספים. "לאחרונה הגיע ויקיפד ואמר: 'תשמעו, זו טעות. זו אותה אונייה'. התווכחתי איתו, הראיתי לו מקורות וספרים. היה דיון ארוך, ובסוף השתכנעתי שהוא צודק. אכן, זה התחיל בטעות דפוס או טעות שמיעה, והתנפח עד לאוניית מעפילים שלא הייתה ולא נבראה".

אלה טעויות של מקורות. אבל לא מטריד אותך שיש אולי עורכים צעירים ולא יסודיים?

"הגישה שלי אופטימית. החבר'ה רציניים מאוד, רוב הכותבים עושים עבודה יפה, גם הצעירים שבהם. יש ילדים שהחלו לכתוב בגיל 12 או 13, ושמם שמור בזיכרוני כדי שכאשר יזכו יום אחד בפרס נובל, אוכל להתגאות שכתבתי איתם. גם אם מעלים ערך שהוא לא כליל השלמות, סביר שמישהו יתקן את הטעויות".

המצב השתפר בעשר השנים של ויקיפדיה העברית?

"דרישות האיכות גדלו. יש לנו רשימת ערכים מומלצים שמדגימים איך ערך צריך להיראות, ולאחרונה אנחנו מוציאים ממנה ערכים, כי 'רף המצוינות' זינק. ערכים שלפני שמונה שנים נחשבו מצוינים, היום יש יותר טובים מהם. היום יש בכל ערך הרבה אסמכתות והפניה למקורות. ערכים מתחילים להיראות פחות כמו אנציקלופדיה, ויותר כמו מאמר בכתב עת מדעי".

מטריד אותך שתלמיד מסתמך על ויקיפדיה בשיעורי הבית?

"אם מורה שואל שאלות שהתשובה עליהן נמצאת בוויקיפדיה, כמו מתי נולד נפוליאון, והתלמיד בדק את זה בוויקיפדיה, הוא עשה את העבודה שהוטלה עליו. רוצים שהילד לא יעצור שם? תשאלו שאלות שאין להן תשובות בוויקיפדיה. אומרים שתלמידים עושים 'קופי־פייסט', אבל אם מורה שאל שאלה שכדי לענות עליה צריך לעשות 'קופי־פייסט', אז הילד עשה את מה שצריך. מערכת החינוך צריכה להבין שכיום קל להגיע למידע, ולשאול את השאלות המתאימות".

איך אתה רואה את ויקיפדיה בעשור השני שלה?

"אני רוצה שהיא תהיה יותר עממית. כרגע הקהילה קטנה מדי, יש רק כ־200 עורכים שמבקרים לפחות פעם בשבוע, והייתי רוצה לראות יותר. אני קורא לכולם, בואו תהיו גם כותבים, ולא רק קוראים".


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.