ציור לשבח

היא מצחיקה ומרגשת כשהיא מתארת מדי שישי רגעים משפחתיים במדור "עמוד הבית" במוסף "7 ימים" — ומעוררת מחשבה בקריקטורות הנוקבות שלה בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות". דניאלה לונדון־דקל, אמא של "חמודי", היא כלת פרס דוש לקריקטורה

דניאלה האמיתית - והמאויירת
 
המוני ישראלים מתחילים את סוף השבוע עם המדור המאוייר שלה המתפרסם בימי שישי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". הרגעים המשפחתיים המחוייכים שהיא מתארת באיוריה והקריקטורות הפוליטיות המושחזות שלה הפכו את דניאלה לונדון־דקל לאחת מבכירי הקריקטוריסטים בישראל. עכשיו היא זוכה על כך גם להכרה רשמית.

דניאלה לונדון־דקל (47), בעלת המדור "עמוד הבית" במוסף "7 ימים" היא הזוכה בפרס "דוש" לקריקטורה לשנת 2013. הפרס, המוענק על ידי עיריית תל־אביב לקריקטוריסטים מצטיינים בעיתונות הישראלית, נקרא על שמו של הקריקטוריסט המנוח קריאל גרדוש (דוש) ז"ל.

ועדת הפרס שבחרה בלונדון־דקל כללה את הקריקטוריסט מישל קישקה, איש הטלוויזיה דוד ויצטום, אמן הקומיקס נמרוד רשף וכן את ד"ר מיקי גרדוש ודניאלה סנטו־גרדוש, ילדיו של דוש.

"עבודותיה של דניאלה, העוסקות במשפחה, בחברה ובפוליטיקה, מתאפיינות בהומור ובאירוניה עצמית, בחוכמת חיים, באומץ ובאישיות מובהקת", כתבו חברי ועדת הפרס בנימוקיהם.

דניאלה לונדון־דקל, בתו של העיתונאי ירון לונדון, למדה גרפיקה בבצלאל ועבדה כמעצבת גרפית ב"חדשות", ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ". את דרכה כמאיירת החלה עוד בצבא, כאשר איירה ​עבור פו"ם חוברות הדרכה וסימולטורים​ לחיילים.​

הציבור הרחב החל להכיר ולהתאהב באיורים של לונדון־דקל בזכות הדמות שהפכה לסימן ההיכר שלה: הילד חמודי, שהחל את דרכו בקומיקס בעיתון "העיר" וכיכב ​לאורך שנים בטוריה, ​בספריה ​ו​לבסוף כפרזנטור של קופת חולים.

היחסים בתוך המשפחה, ​הקשיים והמורכבויות שהם יוצרים​, השגרה והמבט ההומוריסטי עומדים במרכז יצירתה במשך השנים.
 

לפני ארבע שנים הצטרפה לונדון־דקל ל"ידיעות אחרונות" ומאז היא מפרסמת את המדור השבועי "עמוד הבית" ב־"7 ימים" וקריקטורות לעמודי החדשות. לונדון־דקל פרסמה גם כמה ראיונות מאויירים ובהם עם נשיא המדינה שמעון פרס (שאותו ראיינה עם אביה ירון לונדון), המחזאיות עדנה מזי"א וענת גוב ז"ל, המשוררת אגי משעול וזוג השחקנים מנשה נוי וקרן מור (שגם כיכבה בסדרת הטלוויזיה "יום האם" שיצרה לונדון־דקל).

בפרס דוש זכו בעבר בכירי הקריקטוריסטים בישראל, ביניהם עמוס בידרמן, פרידל שטרן, שמואל כץ, מישל קישקה ומושיק לין. את הפרס, בסך 18 אלף שקלים, יעניק ללונדון־דקל ראש עיריית תל־אביב רון חולדאי בטקס חגיגי שייערך ב־29 בדצמבר.

"פרסים זה נחמד", אמרה לונדון־דקל אתמול. "זה חוסך את הצורך להצטער כשלא מקבלים וחוסך את הצורך לפרגן בחמיצות לעמיתים מוכשרים ממני פי כמה. פרס דוש הוא נחמד על אחת כמה וכמה, כי הוא לא בדיוק פרס איור. הוא יותר פרס דעה. דעה מאוירת אמנם, אבל דעה. אני מאוד מאמינה במסרים מאוירים. רק איור יכול להושיב את משה רבנו עם ליברמן על ספסל, בלי מאמץ, כך שהסיטואציה תיראה מפתיעה בטבעיותה. איור יכול לברוא עולם מופרך בארבעה קווים, כך שהוא ייראה אמין".
 
 
 
 
קרן מור / אחת משלנו

 

מזל טוב דניאלה, באמת מגיע לך!

לא הכרתי את דניאלה לפני שהתחלנו לעבוד על סדרת הטלוויזיה "יום האם" שהיא כתבה, אבל מרגע שקראתי את התסריטים והתחילו הצילומים מיד התחברנו זו לזו. היה משהו בנקודת המבט שלה על אמהות שמאוד דיבר אליי.

בסדרה גילמתי וריאציה שלה, דמות שהייתה משולבת בינה לביני, והאמת היא שמאוד התאהבתי בדמות הזאת. הייתה שם איזו הקצנה של כל הדברים שיש לשתינו ולאמהות בכלל, דמות ששילבה בין פנטזיה לבין סיטואציות מהחיים. דניאלה גם הסתובבה לא מעט על הסט ותמיד הייתה שם לתת עצה או לענות על כל שאלה. אני מאוד מקווה שהיא תמשיך לכתוב את הדמות הזאת גם עכשיו, כשהיא זוכה בפרס היוקרתי הזה, כי יש לדמות עוד הרבה לאן להגיע.


נפגשנו גם לפני כמה חודשים, כשהיא ראיינה את מנשה ואותי לראיון מאוייר מיוחד ב"ידיעות אחרונות". זו הייתה חוויה מיוחדת במינה. הרגשנו חשופים בפניה: היינו בכל מיני סיטואציות בבית מולה, מאוד אותנטיות, והיא מביימת אותנו, רואה ולוקחת משם מה שהיא רוצה. והתוצאה? פשוט נפלאה, יש לי את הכתבה ממוסגרת ותלויה בבית.

סוד הקסם של דניאלה הוא בכך שהיא מביאה לטורים שלה את החיים שלה כמו שהם, בחשיפה מאוד גדולה, ומנהלת מעין יומן ציבורי. את כל זה היא עושה עם המון הומור עצמי וראייה ביקורתית וסאטירית על עצמה. הטורים שלה מאוד אנושיים ומלאים בהומור בריא. היא מציירת את עצמה ואת המשפחה שלה, אבל גם אני רואה שם את עצמי לא פעם.

דניאלה, אני מאוד שמחה בשבילך על הפרס הזה. יש לי רק בקשה אחת: אל תתפסי עכשיו תחת כי יש לך פרס בארון ואל תתחמקי מהחובה שלך להמשיך ולכתוב ולאייר.

הביא לדפוס: דני ספקטור


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.