ד"ר לכידון

שיאנית ישראל בהטלת כידון, דורית נאור, סוגרת 29 שנים של קריירה מרשימה. רגע לפני שהיא מאפסנת את הכידון, היא הציבה לעצמה עוד משימה אחת: לשבור את השיא בפעם האחרונה

דורית נאור. צילום: טל שחר
 
כאשר דורית נאור החלה להטיל כידון בתחרויות הבוגרים בארץ, ברית־המועצות הייתה אימפריה, מזרח־גרמניה שלטה בספורט האולימפי, קארל לואיס היה באמצע הקריירה שלו – וזה קרה לפני שבן ג'ונסון נתפס על לקיחת סמים באולימפיאדת סיאול 1988. הרומן שלה עם הכידון התחיל לפני 29 שנים. עכשיו כבר 2014, ודורית נאור הולכת בכל הכוח על השיא הלאומי.

"אם יקרה מה שאני מתכננת, אלו יהיו שני שיאים. הראשון, כמובן השיא. השני, הספורטאית המבוגרת ביותר שהצליחה אי־פעם לשבור שיא ישראלי באתלטיקה", אומרת דורית. מעולם לא קרה שאתלטית בת 44 תשבור שיא לאומי. בטח שלא בישראל.

כשהתקשרתי לתאם איתה את הראיון, היא לא הייתה זמינה. באותו ערב פגשתי אותה בתחרות, והיא הסבירה: "ביום של תחרות אני מתנתקת. אם תתקשר מחר, אענה לך ברצון". ככה מתנהלת ספורטאית בת 44 שבקושי מקבלת החזר הוצאות, ולא נמצאת בתחרות ממשית עם יריבות. עניין של אופי. זה הסיפור של ד"ר נאור.

חוץ מתחביב, או אם תרצו לכנותו שיגעון הטלת הכידון, דורית מרצה להוראה בסמינר הקיבוצים. בין הטלה להטלה, בין לידה ללידה, בין אימון לאימון, היא הספיקה להשלים דוקטורט בחינוך גופני. ושתבינו, היא בחרה להתאמן בגליל העליון, למרות שהיא תושבת המרכז.

אז איפה הכל התחיל? "בבית הספר למדתי בגבעתיים והמורה הלל זוהר זיהה אצלי פוטנציאל להדיפת כדור ברזל, אבל באימונים התברר כי הכיוון הוא דווקא הכידון", משחזרת דורית. "בהפועל פ"ת אימן אותי ז'ק כהן, שכיום משמש כמזכ"ל איגוד האתלטיקה ועברתי להתחרות בבוגרים. השגתי תוצאות לא רעות בהשוואה לגילי, אבל בארץ היו מטילות טובות יותר. אף אחת לא יכלה להתמודד עם קלרה סימון. קלרה פרשה אחרי שראתה איך הצעירות מתחילות לנצח אותה. אחרי קלרה, מיטל בראל נטלה את ההובלה. אני הייתי האלופה שאחריה. זה היה בשנים שעוד הטילו כידון ישן. נדמה לי שהטלתי ל־49.56" (באותן שנים, מאחר והמטילים המצטיינים בעולם הרחיקו את המוטות למרחקים אסטרונומיים שסיכנו את הצופים, הוחלט על כידון כבד יותר, א.פ).

מתי השתלטת על ענף הכידון לנשים בארץ, כלומר זכית באליפויות?

"ב־1992. עבר מאז די הרבה זמן ותמיד ניצחתי, גם כי לא היו יריבות ברמה גבוהה. היריבה החזקה שלי הייתה דלית ברן, אשתו של אחד המאמנים שלי, עמי ברן. היא עוד ניצחה אותי באליפות של 91', אבל מאז ניצחתי בכל האליפויות שבהן השתתפתי".

בכמה אליפויות זכית בסך הכל?

"18. לא בכל האליפויות השתתפתי, כי היו לי פרישות זמניות בגלל לידות או סתם כי חשבתי שמיציתי את עצמי. בסוף תמיד חזרתי".

ספרי לי על חזרה מפרישות.

"פעם הגעתי לתחרות בלי אימונים. למרות זאת, לא הייתי רחוקה מהמנצחת והשיאנית אז, חן עדרי שהטילה ל־43.67. אמרו לי שאם אני כל כך קרובה, למה שלא אחזור. לא חשבתי הרבה, חזרתי, וקבעתי אז את השיא, 43.75".

צריך גם להבהיר שכל 8 התוצאות הטובות ביותר של ישראלית שייכות לנאור, ובראשן השיא העכשווי 45.50, שנקבע ב־2010. בזמן שבירת השיא היא הייתה בת למעלה מ־40.

כתושבת ראש־העין, מה לך ולגליל העליון, שם בחרת להתאמן?

"נכון. זה רחוק, ולכן החלטתי לחזור להתאמן בת"א. ואל תשכח שבנוסף לעבודה ולאימונים, יש לי גם משפחה. עכשיו המאמן שלי הוא אמנון גור".

בתה הגדולה, דביר, כבר בת 14 וחצי. הקטנה, יובל, בת 11. הבעל, שחר, מתכנן אתרי בנייה, מפרגן ונותן תמיכה. "הבנות רוצות שאפרוש, צריכות אמא בבית. נראה לי שזו באמת השנה האחרונה שלי", מספרת דורית.

מישהי מהבנות עוסקת בספורט?

"יובל התחילה להתאמן בהטלת כידון, אבל היא עוד קטנה מכדי שנוכל לדעת מה ייצא מהאימונים. טוב שתנסה".

מה יש בו בכידון שכל כך קוסם לך?

"האתגר – ויש לי את האתגר להרחיק אותו כמה שיותר. תמיד".

יש לך כידון בבית?


"כן. זה כידון מסוג 'נמט 75' שהשאלתי ממכבי ראשל"צ. הכידון הקודם שלי התפורר".

את העונה הזו פתחה דורית (1.68 על 64 ק"ג) בצורה טובה. 44.48, כלומר 1.02 מ' משיאה הלאומי הנוכחי, ועונת 2014 כולה לפנינו. כבר בתחרות הראשונה שלה, למרות התוצאה היפה, דורית לא הייתה שבעת רצון. היא רצתה את השיא כבר בתחרות הראשונה.

בשנים האחרונות, כך מספרים באתלטיקה הישראלית, הצהירה כמה פעמים על רצונה לפרוש. חוסר היכולת להתמודד כנציגת ישראל בתחרויות עם מטילות איכותיות, איכזב אותה. בסופו של דבר, היא תמיד עמדה שוב לרשות הנבחרת.

בעוד שנה את יכולה לחגוג יום הולדת 30 עם הכידון. לא בא לך להישאר עוד שנה?

"אני צריכה להקשיב לגוף שלי. הפעם אני פורשת, מקווה שעם שיא חדש".
 
נאור והמשפחה. צילום: טל שחר

מה תשאירי אחרייך?

"אני לא רואה יותר מדי יורשות. מקווה שתקום אחת ותסכן את התוצאות שלי".

השיא הלאומי בכידון שייך לד"ר דורית נאור. שיא גדול לא פחות, ההתמדה, שייך לה בלעדית. 29(!) שנים של קריירה.


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.