"אני יוצאת לחופשי מהגהינום"

מרים כץ כבר חשבה שגורלה נחתם. אחרי שביקשה להתגרש מהבעל שהתגלה כמעורער נפשית, הוא ניסה להתאבד ונותר צמח, והיא הפכה לעגונה. כלואה במה שנחשב עד לא מזמן לכלא הלכתי. עכשיו, אחרי שלוש שנים, ביטל בית הדין הרבני את הנישואים בפסק דין מהפכני, והשיב לה את חירותה. "אני אסירת תודה"
בפינת רחוב קינג ג'ורג' בירושלים, ביציאה מבית הדין הרבני הגדול, עומדת אישה צעירה ושולחת אל הרחוב חיוך גדול של הקלה. "לא האמנתי שהיום הזה יגיע. שלוש שנים אני מחכה להחזיק את הדבר הזה", היא אומרת ומראה את ערימת הדפים שתחת ידה, מסמכי השחרור שלה מנישואיה.
בכל 47 דקות מתגרש זוג בישראל, אבל מעט מאוד תיקי גירושין יוצרים תקדים הלכתי ומשפטי כמו זה של מרים כץ, 26, שהסתיים השבוע. כשפתחה את התיק, לפני שלוש שנים, קיוותה להליך מהיר שיסיים את נישואיה לאיש שהתגלה כמעורער נפשית. אבל יומיים אחר כך ניסה בעלה להתאבד בתלייה, ניסיון שהפך אותו לצמח — ואותה לעגונה. 
נשים בודדות בישראל נמצאות במצב הזה, הנחשב אולי לקשה ביותר הלכתית. עד לאחרונה המצב הזה כונה "בית כלא הלכתי", ועל הנשים נגזרו חיי אומללות. פסק ההלכה הסבוך שניתן החודש בבית הדין האזורי בחיפה וביטל רטרואקטיבית את הנישואים, הוא צעד נדיר מאוד שטומן בחובו סיפור על דיינים בעלי אומץ הלכתי ורגישות אנושית, ובעיקר על אישה צעירה שקיבלה את חירותה מחדש אחרי שלוש שנות סבל ואי ודאות. "זה כמו לצאת מכלא", היא אומרת בהתרגשות. "כבר חשבתי מה יהיה אם אני לא אצא מזה אף פעם".
הכלא שבו נכלאה מרים הוא תוצאה של הרפואה המודרנית. בדורות שבהם עוצבה ההלכה היהודית, המצב הרפואי המכונה היום "צמח", אדם שאינו מת אך אינו מגיב לסביבתו, ובוודאי לא יכול לתת את התגובה המינימלית הדרושה למתן גט — לא היה מוכר. המוקש ההלכתי הזה נחשב לבלתי פתיר עד לשנה האחרונה, כשדיין אמיץ מבית הדין בצפת, הרב אוריאל לביא, התיר לראשונה לאישה הנשואה לצמח להינשא בשנית, כשהעניק גט לחופית ארבילי מקריית שמונה, שבעלה בתרדמת כבר שבע שנים. הגט זיכה את לביא בעליהום רבני חסר תקדים, כמו גם בסיכון מועמדותו לקידום בעצם ימים אלו. 
עכשיו מגיע פסק נוסף, שמתיר אישה כזו בפעם השנייה: הרב מימון נהרי, אב בית הדין בחיפה, חקר לעומק את נישואיה של מרים וביסס את הגט שכתב על נימוק הלכתי כבד משקל אך נדיר מאוד, "מקח טעות" — כלומר, מרים התחתנה על סמך מידע שגוי לגבי החתן המיועד, ולכן הנישואים בטלים רטרואקטיבית, והסטטוס האישי שלה צפוי להשתנות בקרוב בתעודת הזהות מ"נשואה" ל"רווקה".

ראשיתו של הסיפור בלילה חורפי אחד של תחילת 2011, באולם שמחות בצפון הארץ, כשמרים, אז חוזרת בתשובה צעירה, נישאה לבחיר ליבה, נער דתי יפה תואר. "בת דודה שלו הכירה בינינו חודש וחצי קודם", היא נזכרת. "היא סיפרה לי שהוא צדיק וירא שמיים ועובד את השם בתמימות ומגיע ממשפחה טובה. בקיצור, בחור נדיר". 
רק אחרי החתונה הבחינה מרים בדבר אחד שעליו לא סיפרה בת הדודה. "שמתי לב לדברים מוזרים שלא ידעתי עליהם לפני השידוך. הוא היה בדיכאון כל הזמן, אפתי, היה משקר ומדמיין דברים ושומע קולות. הוא היה אומר שהוא הולך לעבודה והלך לישון אצל אמא שלו, ובאופן כללי פשוט לא היו בינינו יחסים של בעל ואישה, ואני לא רוצה לפרט". 
ב־9 בנובמבר 2011 הגישה מרים, אז כבר בהיריון מתקדם, בקשה לפתיחת תיק גירושין. יומיים לאחר מכן ניסה הבעל להתאבד בתלייה, נמצא ללא דופק ונשימה ונכנס לקומה, מצב שבו הוא שרוי עד היום. לפי עדכון שהעביר הצוות הרפואי לדיינים, "אין סיכוי בדרך הטבע שישתקם", ואמו סיפרה בראיון לעיתון מקומי ש"לפי הרפואה הוא נחשב מת ורק הגוף חי. אני מבינה שזה לכל החיים".
כעבור שלושה חודשים ילדה מרים את בתם המשותפת. במקביל האשימה אותה משפחת בעלה בכך שמיררה את חייו והביאה אותו לניסיון ההתאבדות. באחד הדיונים הם תקפו אותה לעיני הדיינים, כינו אותה זונה וטענו שהילדה אינה בתו של הבעל. "עברתי סיוט", היא אומרת היום. "פחדתי לבוא לדיונים, השפילו אותי ורמסו את כבודי וליכלכו עליי בכל העיר. בסך הכל רציתי להתגרש, והם האשימו אותי בכל הרע שבעולם". הדיינים, מצידם, הסבירו למרים שעם כל הרצון הטוב, מצבו הבריאותי של בעלה אינו מאפשר מתן גט. 
השינוי החל ביוני 2012. יחד עם עו"ד אייל וקסלר המתמחה בדיני משפחה, וארגון "מבוי סתום" הנלחם את מלחמת מסורבות הגט, טענה מרים כי יש לבטל את נישואיה, בנימוק שלו ידעה מראש מה מצבו הנפשי של בעלה, לא הייתה נישאת לו. פרוצדורת "מקח טעות" נחשבת לנדירה מאוד, אך עבור מרים מדובר היה בפתח הצלה יחיד. בהשתלשלות הדין טענה כי בני המשפחה הסתירו ממנה שבעלה לוקה בנפשו והעידה כי מצאה בכליו כדורים לטיפול בסכיזופרניה. עוד סיפרה כי אמו של הבעל הפנתה אותו לאחר הנישואים לפסיכיאטרית, ומרישומי הרופאה "עולה כי נטל סמים קשים בהיותו נער מאחר והרגיש שהוא הולך להשתגע". עוד כתבה המטפלת על מחשבות אובדניות וניסיון התאבדות קודם שמרים לא הייתה מודעת אליו, ואף רשמה לבעל תרופות, אך הוא לא הקפיד על נטילתן והתנגד לאשפוז שהוצע לו. מסקנת הפסיכיאטרית, שהוגשה לבית הדין, הייתה ש"הבעל חווה סימפטומים פסיכוטיים המראים כי חלה במחלה נפשית זמן רב, עוד לפני הנישואין", והערכתה הייתה שמדובר בסכיזופרניה. האם, מצידה, טענה שבנה לא נטל סמים קשים ואינו חולה, אך לא נתנה תשובה משביעת רצון לשאלה מדוע הפנתה אותו לטיפול. "אני פוחדת שלא אוכל להתחתן ולאהוב לעולם. זה הורס אותי", אמרה מרים ל"ידיעות אחרונות" בראיון ביולי 2013.
הסיפור של חופית ארבילי, היא אומרת היום, חיזק אותה. "זה קרה אחרי תקופה קשה מאוד, שכבר הוכחנו לדיינים כל מה שאפשר להוכיח, מומחים העידו שהוא היה לא בסדר עוד לפני החתונה. הרגשתי שאני עומדת מול קיר בלתי עביר למרות שהחופש שלי נמצא כל כך קרוב מאחוריו. מאוד שמחתי בשבילה וגם בשבילי שהנה, עכשיו יראו שזה לא גזירה משמיים, שאפשר לשחרר אישה במצבנו".
כדי להגיע למסקנה חקרו הדיינים — מימון נהרי, יצחק רפפורט ויוסף יגודה, שישב גם בהרכב שהתיר את ארבילי — את ההיסטוריה היהודית הנוגעת לביטולי נישואים בטענת מקח טעות. הרב נהרי, שכתב את ההכרעה, בחן את הסוגיה על פני כ־80 עמודים וציטט עשרות פוסקים, בהם הרמב"ם, השולחן ערוך, החזון איש ועוד. "הם באמת חצבו דרך בתוך קיר הלכתי", אומר גורם המעורה בתיק. "פילסו דרך חדשה בהלכה היהודית, ובחוכמה גדולה". 
לאחר כתיבת הגט החל הרב נהרי בהשגת תמיכה רבנית לפתרון שהגה. לשם כך ציטט בהרחבה את שני גדולי הדור האחרונים, הרב עובדיה יוסף הספרדי והרב יוסף שלום אלישיב האשכנזי, כמו גם פוסק שכתב בגט קדום ש"חובה עלינו לבקש היתרים מתחת מעבי האדמה וממעל לרקיע, למען ייקרא דרור להאישה האומללה הזאת" — והצליח לגייס תמיכה משמעותית מאוד. 

השבוע הגיעו כץ ועורך דינה לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, שם קיבלו את הכרעת הדין הסופית והחתומה. "אני יוצאת לחופשי מהגיהינום", אמרה לנו ביציאה. "עברתי סבל שלא יתואר ופחדתי שלעולם לא אוכל להתחתן שוב, שהחיים שלי נעצרו בגיל 23. אני מגדלת לבד את הילדה עם קצבת ביטוח לאומי, וספגתי השפלות, קללות ועלבונות. עכשיו אני מקווה שסוף סוף אוכל לצאת לדרך חדשה ולשכוח את כל מה שעברתי". 
כשהיא עומדת על מדרגות בית הדין, שחלק מהדיינים בו מסרבים לקבל עדויות נשים ואחרים מככבים בתלונות הציבור על יחסם האטום, ביקשה כץ להעביר מסר ליושבים במשפט. "שידמיינו את הבת שלהם עגונה שעה אחת", אמרה. "כשהם יושבים מול אישה בדין, שידמיינו שזו הבת שלהם. המציאות הזאת לא נתפסת, זה דבר נורא. הרב שכתב את פסק הדין שינה לי את החיים, הסתכל אליי מלמעלה וראה את המצוקה שלי ושמע אותי. זה ממש לא מובן מאליו שיצאתי מזה ואני אסירת תודה על כך". 
"זו מהפכה, בהמשך לפסק הדין שניתן בצפת", מוסיף עו"ד וקסלר. "אני לא מכיר מקרה שבו ביטלו נישואים רטרואקטיבית במצב כזה בטענת מקח טעות, ובטח שלא אחרי שנולדה ילדה. זה עוד ייחקר ויצוטט בפסקי דין. נקבעה פה הלכה משפטית חדשה ותקדימית. הם בעצם הוציאו ספר הלכה חדש לנושא הזה, עם ראשי פרקים, ביאור אמיתי של כל פלפול והכללה של כל מקור הלכתי רלוונטי".
בימים הקרובים תגיע כץ למשרד הפנים ותבקש לשנות את מעמדה בחזרה לרווקה. "הרי היא לא אלמנה וגם לא התגרשה", מסביר עורך הדין. "מרים למעשה לא התחתנה, ובית הדין אמור להורות על כך למשרד הפנים, כנראה כהוראה חריגה. גם זה תקדים שידובר בו רבות". 
מה לגבי הסטטוס של הילדה, יהיו לזה השלכות עליה?
"קשה לדעת, בגלל התקדימיות. אם הילדה תגיע לבית דין בעתיד, השאלה תתברר יותר והיא תידרש כנראה להיתר מיוחד. אבל זה מתגמד מול ההישג החשוב שהוכיח שבתוך המערכת הגדולה יש איים של טוב לב, שכל ישר ודיינים בעלי כתפיים רחבות שיודעים להושיט יד".


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.