יוצאים בחוץ

הם למדו יחד באותן ישיבות ושיננו את אותם דפי גמרא. אבל בזמן שחבריהם החרדים זוכים בשלל הטבות כדי להשתלב בשוק העבודה, לאלפי היוצאים בשאלה שהורידו את הכיפה אף אחד לא עוזר. שלחנו צעירים, פעם בלבוש חרדי ופעם בלבוש חילוני, לבקש עזרה מהמוסדות הממשלתיים המוסמכים. נחשו מי קיבל ומי לא

בן עקיבא כהן בגירסה החרדית והחילונית | צילום: יובל חן
 
 
מנחם א', צעיר ירושלמי, הוא אחד מאותם חרדים לא רבים שמבקשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי. לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, ללא מקצועות הליבה כמובן, התגייס לגדוד נצח יהודה בצה"ל. בתום שירות של שנתיים יצא לשנת משימה, שבמהלכה השלים את לימודיו. לאחר מכן קיבל מלגת לימודים מקרן ק.מ.ח והקלות באוניברסיטה, ובמקביל זכה למלגה נאה, לקורס מקצועי ולהכוונה תעסוקתית ממשרד הכלכלה. אם ירצה, הוא גם יקבל סיוע בהקמת עסק בעתיד. בשל פערי ההשכלה — שהמדינה עצמה אשמה בהם — היא עשתה הכל כדי להכניס אותו לשוק ולסייע לו לעמוד על רגליו.

מנחם ב', גם הוא צעיר ירושלמי, נמנה עם מאות החרדים שיוצאים בשאלה בכל שנה, ומבקשים להתחיל מחדש את חייהם ולהשתלב במדינה. גם הוא, כמו מנחם החרדי, סיים את לימודיו באותה ישיבה ללא מקצועות הליבה. אבל כשהתגייס לצה"ל התנדב לשרת שלוש שנים וקיבל רק סיוע נקודתי כחייל בודד לאחר שהוריו גירשו אותו מהבית. כשהשתחרר הוא לא קיבל מלגה מקרן ק.מ.ח, ובמרכזי ההכוון של משרד הכלכלה שלחו אותו לחפש את עצמו במקום אחר. למרות פערי ההשכלה — שהמדינה עצמה אשמה בהם — היא לא עשתה כמעט דבר כדי לסייע לו להשתלב ולעמוד על רגליו.

שני המנחמים הם רק דוגמה מייצגת. כדי להבין עד כמה עמוקה ומובנית האפליה הזאת בין חרדים ליוצאים בשאלה שעברו בדיוק את אותו מסלול חיים — שלחנו צעירים שיצאו בשאלה, פעם בלבוש חרדי ופעם במראה חילוני, לפגישות ולשיחות עם הגורמים השונים שאמורים לסייע להם. התוצאה הייתה חד משמעית: כחרדים הם מקבלים הכל, כיוצאים בשאלה — כמעט כלום. "זה כאילו המדינה מנסה לעודד אותנו בכוח להישאר חרדים", אמר לוי, אחד מהם. "בכמה מהמקרים ממש צחקו לנו בפרצוף".

הסבלנות נגמרה

האפליה הקיצונית והבוטה ביותר מתרחשת במרכזי ההכוון התעסוקתי שפועלים תחת משרד הכלכלה בראשות נפתלי בנט (הבית היהודי). שלחנו את קובי למרכז ההכוון של משרד הכלכלה בבני־ברק. כשהגיע כחרדי, הוא קיבל מהנציגים את כל מה שיש למשרד הכלכלה להציע: קורסים חינמיים מיוחדים, ואוצ'רים לקורסי הכשרה תעסוקתית, תקצוב למעסיקי חרדים, מימון ליזמים חרדים ושירותי מיון הכוון והשמה שדרכם ניתן לקבל את כל שאר השירותים.

כעבור כמה ימים שלחנו את קובי שוב, הפעם ללא כיפה ולבוש כחילוני. חוץ מהעובדה הזאת, כל הפרטים שמסר היו אמיתיים וזהים לגמרי. הפעם, כבר מהרגע הראשון נתקל בחומה. "אני יכולה להפנות אותך לסוכנות אחרת, שמקבילה אלינו", אמרה לו נציגת המרכז. אבל למה, הקשה קובי, אני יוצא המגזר החרדי, למדתי בישיבות. "אני אסביר לך", השיבה הנציגה. "כאן זה מרכז של משרד הכלכלה, והוא ייעודי למגזר החרדי. אנחנו יכולים לתת שירות אך ורק לחרדים. זה הנוהל".

אני לא מבין, החליט קובי להתעקש. קראתי עליכם. כתוב שכל מי שלמד בישיבות חרדיות עד גיל 18 עומד בקריטריונים. אני למדתי בישיבות חרדיות, ולכן אני עומד בקריטריונים. הנציגה החלה לאבד את הסבלנות. "יש טופס, אתה צריך למלא ולכתוב מה אתה היום ואם אתה מגדיר את עצמך כחרדי", נזפה בו. "אחר כך נקבע פגישה. אבל אתה חייב להגדיר את עצמך כחרדי. זה קהל היעד שלנו".

כלומר, לשקר שאני חרדי?

"אם אתה רוצה, אני אתן לך טופס. אני לא מתכוונת לבחון מי משקר או לא משקר. אבל אנחנו נותנים דברים שמתאימים לחרדים — הדרכה, הכנה לראיון, אבחונים, הכשרות מקצועיות, מלגות, סיוע כלכלי אם אתה רוצה להקים עסק. אם אתה חילוני, אני לא יכולה להפנות אותך למרכז ההכוון שמיועד לחרדים".

הבודק השני שלנו הוא לוי (ביקש לא לחשוף את שמו המלא). שלחנו אותו ללשכה בירושלים כחרדי, וביקשנו לדעת מה יוכל לקבל. העובד מן העבר השני הקשיב והציע לו במהירות עבודה עתידית טובה. "יש לי בשבילך קורס של חוקר תאונות דרכים", אמר לו. "יש בזה משרות שוות שתוכל להרוויח בהן משכורות יפות".

לוי היסס, והחליט לברר גם עבור חבר שיצא זה מכבר בשאלה. יש לי חבר, הוא אמר, שלמד איתי בישיבה לאורך כל הדרך, אבל יצא עכשיו בשאלה. מה אתם יכולים לעשות עבורו? נציג מרכז ההכוון צחק. "יאללה", הוא אמר, "בוא נחזיר אותו בתשובה".

בכל זאת, הקשה לוי, הוא הרי עבר את אותו מסלול שאני עברתי וגם הוא במצוקה. אין איזה קורס שמתאים לו? "תראה, אני אהיה איתך כן. יש עלינו פיקוח כי אנחנו עובדים דרך העירייה ומשרד הכלכלה. יש לנו נוהל כזה, 'מיהו חרדי'. חרדי הוא מי שלמד במוסדות חרדיים והיום הוא לבוש וחי כחרדי. תבין, אם אנחנו נעזור לכאלה זה יעשה לנו בעיות. זאת בעיה".

לפני כחצי שנה פנתה ח"כ עדי קול (יש עתיד) לשר נפתלי בנט, וזה הבהיר לה במכתב שהוא לא מתכוון לתת ליוצאים בשאלה דבר, גם לא במסלולים נפרדים. עמותת "יוצאים לשינוי", הפועלת להבטחת זכויות היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי, החלה לעבוד אז על עתירה לבית המשפט. בעקבות זאת הבטיחו פקידי המשרד לתת ליוצאים בשאלה לכל הפחות ואוצ'רים לקורסי הכשרה מקצועית. עד רגע זה לא התקבל אפילו ואוצ'ר אחד. בימים אלה עובדים בעמותה שמטפלת ביוצאים בשאלה על עתירה חדשה כדי לשים קץ לאפליה.

"מדינת ישראל משקיעה מיליוני שקלים במגזר החרדי ובניסיון לסייע לו להשתלב בחברה ולהפוך למגזר יצרני", אומר יו"ר העמותה, משה שנפלד. "דווקא אלה שמגיעים מהמגזר הזה ורוצים לתרום, עושים צבא, לומדים באקדמיה ושואפים למצוינות, מקופחים בחסות החוק. זאת בזמן שכפי שנחשף באחרונה ב'ידיעות אחרונות', מרבית הכספים שמועברים להשכלת חרדים מגיעים בכלל לידי אנשים שאינם זכאים להם. לכל אדם שעומד בקריטריון ממשלתי מגיעה ההטבה בזכות ולא בחסד".
 
יוסי ניבין כחרדי וכחילוני | צילום: אלכס קולמויסקי
 
מלגות זה סיפור אחר

בכל מה שנוגע להשכלה הצליחו שנפלד וחבריו להגיע להישגים נאים. כך למשל, בעקבות הדרישה שלהם הוחלט להרחיב את הסיוע בשיעורי עזר גם עבורם, ולא רק לחרדים, במוסדות שבהם ייפתחו מסלולים מתאימים. מסלולים כאלה כבר נפתחו באוניברסיטה העברית ובתל־אביב.

מה שלא הצליחו שנפלד וחבריו לשנות, זו האפליה שנוגעת למסלולי המלגות לחרדים. בשעתה זכתה קרן ק.מ.ח במכרז של המדינה להפעלת מסלול להלוואות שהופכות בחלקן למלגות במקרה שהסטודנט סיים את התואר, עם קריטריונים ברורים לזכאות שכוללים גם יוצאים בשאלה ותנאי מפורש שלא להפעיל כל סינון נוסף על הקריטריונים. בפועל, גם לאחר שהתקבל אישור על המחויבות לתת את המלגות ליוצאים בשאלה, האפליה עדיין נמשכת.

שלחנו את חיים, צעיר חרדי לשעבר מבני־ברק, לשוחח עם נציגי ק.מ.ח במטרה לברר אם הוא זכאי למלגה. כחרדי, התברר, הוא בהחלט זכאי על פי הקריטריונים המופיעים באתר. כיוצא בשאלה הם הציעו לו ייעוץ, אך הבהירו שמלגה הוא לא יקבל. הסיבה: על פי הקריטריונים, "צעירים בני פחות מ־25 צריכים להביא מכתב מרב המאשר להם לצאת ללימודים". חיים, שכבר אינו שומר מצוות, לא יכול כמובן להביא מכתב מרב.

"עדיף לך ללכת לרב", הסביר לו הנציג. "חבל לפספס".

"אבל אני כבר לא חרדי. אם אין לי אישור מרב, אין טעם שאקבע פגישה".


"יש שני חלקים בנושא הזה", הסבירו לו בק.מ.ח. "החלק הראשון הוא הייעוץ, מה כדאי לך לעשות ומה מתאים לך. לזה אתה זכאי. לגבי מלגה זה כבר סיפור אחר".

גורם בק.מ.ח הסביר בתגובה שלארגון יש כמה מסלולים. "בתוכניות הממשלתיות אנחנו כפופים לקריטריונים הממשלתיים", אמר, "אבל בכל מה שקשור לקרנות הפרטיות שק.מ.ח מגייסת — היא יכולה להחליט בעצמה מיהו חרדי בעיניה ומי לא".

הצלע השלישית באפליה היא מערכת הביטחון. בצה"ל, מודים ב"יוצאים לשינוי", משתדלים מאוד ללכת לקראת היוצאים בשאלה. כך למשל, הם מקבלים מיון שמותאם למאפיינים שלהם, ואלה שגורשו מהבית מקבלים גם הכרה כחיילים בודדים. כמו כל החיילים שאין להם תעודת בגרות, גם בתחום הזה מסייע להם צה"ל. בנוסף, הם זכאים לקיצור שירות לשנתיים.

מצד שני, לחרדים מספק הצבא שני מסלולי סיוע עיקריים: תוכניות שח"ר (למבוגרים יותר), שבהן הם מקבלים הכשרה מקיפה, לומדים מקצוע ורוכשים ניסיון ומשתחררים. ונצח יהודה, שם הם משרתים שירות רגיל במשך שנתיים, ובשנה השלישית משלימים בגרויות על חשבון הצבא בכל מכינה שירצו. שני המסלולים סגורים בפני היוצאים בשאלה.

"עמותת 'יוצאים לשינוי' הוקמה במטרה להוביל למצב שבו אדם שהחליט לא להמשיך לקיים אורח חיים חרדי, יוכל לעשות זאת מבלי להזדקק לחסדי אחרים", אומר שנפלד. "לא ייתכן שאדם שהפסיק להניח תפילין, לגדל זקן או לחבוש כובע יאבד את זכויותיו".

ממשרד הכלכלה נמסר: "אנו רואים חשיבות בסיוע לכל מי שמבקש להשתלב בשוק העבודה, במתן כלים מתאימים. נוכח ייחודם של היוצאים בשאלה התקיימו בחודשים האחרונים מספר ישיבות עם נציגי העמותות המייצגות אותם. השיח נגע למימון הכשרה וכלים נוספים העומדים לרשותם. בהתאם לבקשתם הוחלט על מתן שוברים להכשרה מקצועית לציבור זה. אנו פועלם להסדרת הנושא נוכח העובדה שטרם אושר תקציב המדינה לשנת 2015. כידוע, מרכזי ההכוון לשילוב החרדים בתעסוקה, כהמשך לחוק השוויון בנטל, מיועדים, כשמם, לחרדים המקפידים על אורח חיים זה בהווה. מטבע הדברים, מרכזי ההכוון לא נועדו לציבור שאינו חרדי ואין להם את הכלים לסייע לאוכלוסיות אחרות".


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.