יוחאי שלי

סרן זיו שילון, קצין גבעתי שאיבד את ידו בגבול רצועת עזה, כותב על חברו שנפל בגבול לבנון

רס"ן  יוחאי קלנגל עם בתו - ועם זיו שילון
 
 
חבר יקר שלי, אח אהוב! כל בני המשפחה הקטנה שלנו, משפחת פלוגה מסייעת של גדוד "צבר" — כואבים ובוכים. אין מילים שיתארו את הכאב שאנו חווים היום. מצאנו את עצמנו יושבים בבית, בחוסר אונים, ומתפללים שמישהו יעיר אותנו מחלום הבלהות שתקף אותנו.

כל כך הרבה עברנו ביחד. שש שנים שאני מסתכל עליך בגאווה, מתקדם צעד אחר צעד והופך טוב יותר ונערץ יותר בכל רגע. כשהתגייסת לגבעתי הייתי מ"כ, וכבר אז דיברנו בסגל על אחד החיילים הטובים בפלוגה. כשהפכת למ"כ היה מ"מ ג'ינג'י אחד שתמיד העריץ את הפיקוד שלך וראה בך עילוי. כשיצאת לקצינים, חשבתי שאין מתאים ממך. נפרדנו לתקופה קצרה, ואז חזרת לפקד תחתיי כמ"מ, ואני כסמ"פ קיבלתי במתנה אותך חזרה לשנה של כיף, צחוקים, גאווה, פיקוד, ציונות ובעיקר חברות.

סיימתי את התפקיד בפלוגה האדירה הזאת שכל כך רציתי לחזור אליה כמ"פ. כמה רגעים לפני הגשמת חלום המסייעת נפצעתי. שם נעצרה דרכנו הצבאית המשותפת, אך נשארנו חברים בנשמה. ליווית אותי ברגעים הקשים שלי. כשהתחלת לפקד על המסייעת הרגשתי סיפוק עצום, הרגשתי שאתה ממשיך את הדרך שאני לא הספקתי לסיים, ואכן עשית זאת בגאווה ובפיקוד מעורר הערכה. לא הסתרתי את זה ואמרתי לך "ג'וח, תעשה אותי גאה, תודה שאתה נותן לי להגשים דרכך את החלום".

כל כך הרבה חוויות עוברות לי בראש עכשיו כשהלב שלי נמעך פנימה. התמונות שלי ושל הסמ"פ זילבר מוותרים על הכל בשביל להיות בחתונה שלך ושל טלי האהובה, הבילויים ביחד מחוץ לצבא, הרגע שבו בישרת לנו על אלינור הנסיכה שנולדה לך ולטלי, החתונה שלי וכל מה שמסביב, שיחות קטנות, רגעים גדולים — זה ג'וחה הפרטי שלי על קצה המזלג. לכל כך הרבה אנשים יש ג'וחה פרטי שלהם וכולם חולקים את ההבנה שהייתה להם את הזכות להכיר חייל יקר, מפקד ענק, חבר אדיר, אבא מדהים ומעל הכל בן אדם שאין שני לו.

כל כך ברור לי שאתה יודע שיש כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך ולא ישכחו אותך לעולם. חבר יקר שלי, מי ייתן ונמצא דרך לנחם במעט את המשפחה היקרה שלך. אנחנו אוהבים, מעריכים ומתגעגעים.


אני רושם את המילים האלו ברעד: יוחאי קלנגל, אהוב שלנו, נוח על משכבך בשלום!

 


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.