מגוננים על הגננת

הגננת מיכל שחר (34) מגן חצב ברמת־השרון תועבר מתפקידה רק כי היא לא מסוגלת לשבת עם הילדים על הרצפה. הסיבה: כאבים כרוניים ברגלה. הורי הזאטוטים מגייסים למענה את העיר כולה ומאיימים: "נשאיר את הילדים בבית" - אבל משרד החינוך נשאר בשלו: פועלים בהתאם להנחיות ועדה רפואית


מיכל שחר | צילום: צביקה טישלר

מיכל שחר (32) עובדת כבר ארבע שנים כגננת בגן חצב ברמת־השרון. הילדים מאוהבים בה, ההורים מתים עליה, ואפילו בעירייה חולקים לה שבחים. אבל כל זה לא מנע ממשרד החינוך להחליט להפסיק את עבודתה כך פתאום. למה? כי בשל בעיה רפואית היא נאלצת להיעזר בקביים – ולא יכולה לשבת על הרצפה לצידם של הילדים.

שחר, תושבת רעננה, הייתה בריאה כל חייה, עד שלפני שנה וחצי תקפה אותה תסמונת CRPS, מחלה הפוגעת במערכת העצבים וגורמת לכאב כרוני. אצל חולים רבים הכאב שנוצר הוא בלתי־נסבל, אבל שחר מספרת כי אצלה הוא נסבל בהחלט ובקושי מגביל אותה – שכן הוא משפיע רק על רגלה השמאלית. “למרות הקביים אני מתפקדת כרגיל, נוהגת ועובדת, למעט זה שאני לא יכולה לשבת על הרצפה", אמרה אתמול.

 

בעקבות התסמונת זומנה שחר לפני כחודשיים לוועדה רפואית מטעם משרד החינוך. "הסברתי שם שאומנם אני לא יכולה לשבת על הרצפה, אבל שיש שתי סייעות מדהימות בגן שעוזרות לי ואין עם זה שום בעיה", סיפרו. "ביקשו ממני בוועדה שאשב על הרצפה והסברתי להם שוב שאני לא יכולה, אבל אז אמרו לי שזו אחת הדרישות מגננת, ושבגללה לא אוכל להמשיך לשמש גננת בגן".

לפני ימים אחדים הודיע משרד החינוך לשחר שבעקבות החלטת הוועדה הרפואית, עליה לעזוב את התפקיד שאותו היא ממלאת בכזו הצטיינות בגן העירוני, ולעבור לתפקיד משרדי. התאריך שנקבע: 1 במארס, יום ראשון הקרוב. "אני לא מעכלת את זה, זה מטורף", אמרה אתמול בדמעות. "אני רק רוצה להמשיך לחנך את הילדים ועדיין מקווה מאוד שההחלטה תשתנה. אני לא מוכנה לוותר על המשך חינוך הילדים בגן שאני כל כך אוהבת".

כששחר סיפרה על ההחלטה להוריהם של 30 הילדים שלומדים בגן, הם הגיבו בהלם כמוה – והחליטו לצאת למאבק. ההורים חיברו עצומה הקוראת להשארתה בתפקיד, והצליחו להחתים עליה עד כה יותר מ־300 הורים נוספים מרחבי רמת־השרון, חלקם אבות ואמהות לילדים שאותם חינכה שחר בעבר. שאר החותמים הם הורים לילדים שאמורים ללמוד אצל שחר בשנה הבאה וגם אחרים שכלל לא מכירים אותה – ונרתמו למאבק אחרי ששמעו על העוול שנגרם לה.

ההורים הזועמים מנהלים את מאבקם בין השאר דרך הרשתות החברתיות. בפוסטים שהעלו לפייסבוק איימו כמה מהם כי אם משרד החינוך לא יחזור בו, הם לא ישלחו את ילדיהם לגן – וישביתו אותו. "לא נשלים עם רוע הגזירה", אמרה אתמול ל"ידיעות אחרונות" דנה דימנט, אחת ממנהיגות המאבק ואמו של דניאל בן ה־6. "מיכל היא גננת מדהימה, טובה וחכמה, ואשת חינוך בחסד עליון. הילדים מטורפים עליה וכל יום רק מחכים להגיע לגן ולראות אותה. נכון, בגלל המגבלה שלה היא מסתייעת בקביים, אז מה? אם כבר משרד החינוך צריך לסייע לה, לא להפסיק את עבודתה".


ההורים כועסים גם על עיתוי ההחלטה – ממש באמצע השנה. גן חצב הוא גן חובה, והילדים הלומדים בו יעלו בסוף השנה לכיתה א'. זהו הזמן שבו הם זקוקים לגננת יותר מכל, לפני שיהפכו לתלמידים. "זה פשוט בלתי־נתפס שבשנת 2015 גננת כל כך נערצת לא תוכל להמשיך לחנך את ילדינו", אמרה מיה לוינסון, אמה של אריאל בת ה־6. "נכון, יש לה מוגבלות ברגל אבל לנו, ובעיקר לילדים שלנו, זה לא מפריע. להפך, הם לומדים להיות סובלנים. איך נוכל להסתכל להם בעיניים?"

אתמול קיבל מאבק ההורים רוח גבית חזקה: ראש עיריית רמת־השרון, שירה אבין, הודיעה כי תפעל להשארתה של שחר בגן. היום היא ומנהלת אגף החינוך בעירייה גילי מליק ייפגשו עם מפקחת הגנים של משרד החינוך בניסיון לשכנע אותה לשנות את ההחלטה. "אתן למיכל את כל הגיבוי לו היא זקוקה במאבקה", אמרה אבין. "היא גננת נפלאה".

עו"ד יעל טישלר, המייצגת את שחר, אמרה אתמול כי תערער על החלטת הוועדה הרפואית. גם בנציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים הודיעו שיערערו. "נצרף לערעור חוות דעת רפואית של אורתופד בעל שם שלפיו מיכל כשירה לחלוטין לעבודתה כגננת בגן והדבר אף מסייע לה מבחינה שיקומית", אמרה עו"ד טישלר.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "עניינה של הגננת נדון בוועדה רפואית סטטוטרית הפועלת בלשכת הבריאות המחוזית. המשרד מחויב לפעול בהתאם להנחיות הוועדה. מפאת צנעת הפרט לא נוכל להתייחס למצבה הרפואי של הגננת".


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.