אגדה בכתום

הסיוע בסתר למתנגדי הפינוי, הברחת המפגינים בתא המטען לתוך הגוש, המחווה המרגשת לצעירה שלא הספיקה לארוז את חפציה. אחיו של סא”ל עמנואל מורנו ז”ל, לוחם סיירת מטכ"ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה וגם היום אסור לחשוף את פניו, מספר לראשונה על חלקו של הקצין האגדי במאבק נגד ההתנתקות



2005: עמנואל מורנו ז"ל עם ילדיו

הודיה לא הספיקה לארוז את החדר שלה. היא ומשפחתה עזבו את ביתם בגוש־קטיף מבלי לקחת דבר, כפי שהנחה הרב. אבל רגע לפני שהדחפורים עלו על הבית דאג מישהו להעמיס את תכולתו על משאית. וכשארז את חפציה של הודיה בת ה־18 הוא כתב בטוש על ארגז הקרטון: "דעי לך הודיה, עוד יגיע זמן ההודיה. אל תדאגי".

קראו לו עמנואל מורנו. סגן־אלוף עמנואל מורנו ז"ל, קצין סיירת מטכ"ל שהפך לאגדה ושגם היום, כמעט תשע שנים אחרי שנהרג במבצע נועז של צה"ל בבקעת הלבנון, אסור לחשוף את פניו. אבל התמונות שמתפרסמות כאן לראשונה, באישור הצנזורה הצבאית, חושפות פרק נוסף בחייו שלא היה מוכר: פעילותו בחודשים שקדמו להתנתקות מרצועת עזה.

בתמונות הללו, שצולמו זמן קצר לפני הפינוי, נראה עמנואל מורנו עם אשתו מאיה ועם אחיו ד'. יחד איתם צועדים ילדיהם הקטנים, לבושים חולצות כתומות עם הכתובת “יהודי לא מגרש יהודי". סיפורו של מורנו הוא חלק מפרויקט מיוחד שיפורסם ביום שישי הקרוב במוסף “7 ימים" במסגרת סדרת הכתבות לציון עשור להתנתקות – חזרה לדמויות, לסמלים ולצילומים מקיץ 2005 שנחרתו בזיכרון.


"עמנואל סייע ככל האפשר למאבק נגד ההתנתקות", מספר אחיו ד', גם הוא בוגר היחידה, שעבר עם משפחתו לנווה־דקלים כדי להיות לצד אביה החולה של אשתו. “הוא אירגן אוטובוסים להפגנות, סייע בלוגיסטיקה. בזמן המצור על הגוש אירחנו בבית 15 צעירים שהגיעו מבחוץ, מה שקראו אז שב"חים. כמעט בכל לילה עמנואל היה עולה על מדים, שם דרגות, מעמיס שב"ח אחד בבגאז', שם ציוד ואוכל מקדימה – ונכנס לגוש".

עמנואל, מספר אחיו, לא הסתיר את דעתו על ההתנתקות. “מפקד סיירת מטכ"ל דאז (עודד ראור ז"ל) שאל אותו: 'מה תעשה אם יגידו לך לפנות?' עמנואל ענה: ‘אני חייל. מעולם לא סירבתי פקודה, גם לא אסרב. מצד שני, אני לא מסוגל לפנות את האחים שלי. אם אדרש לעשות זאת, אני אשים את הדרגות ואלך הביתה'".

הסיפור המלא - ביום שישי במוסף "7 ימים"

© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.