לבד, במיטה החכמה

מרוב חיישנים ולחצנים ואפליקציות והמצאות מחוננות שכחנו איך לגרום לדבר הזה שקוראים לו "יחסים" לקרות מעצמו. טאץ', באט דונט טאץ' מי

כשהסיוט יגיע לקיצו, תעשו לי טובה ותעירו אותי משנת הביעותים הזו של המאה ה־21. אחרי הטלפון החכם, הבית החכם, המכונית החכמה והמזגן החכם (זה שתלוי על הקיר בבית החכם ומציית לפקודות ששולחים לו באמצעות הנייד החכם כאשר עומדים בפקק בתוך המכונית החכמה), הגיע תור המיטה החכמה. זו שתקלוט אותנו לתוכה בסופו של יום מייגע, כשרק נחפוץ לנוח מכל התבונה הדיגיטלית הזו, המורעפת עלינו בעל כורחנו מכל עבר, ועושה אותנו, איך לומר, טיפשים מאי־פעם.

אז מה מעוללת וכיצד פועלת המיטה החכמה הזו שהמציאו עכשיו? על גבי המזרן מונח סדין שהוטבעה בו מערכת מסועפת של חיישנים (חכמים, כן?), המסוגלים לאבחן את מצב רוחנו וגופנו בכל רגע נתון, ולהתאים את סביבת השינה לצרכינו. חם לנו? הסדין יזהה את אגלי הזיעה עוד לפני שהבלוטות יפרישו אותה, וישלח הוראה למזגן להזניק מעלה את הטמפרטורה. שמורות עינינו מאיימות להיעצם עוד רגע? המיטה המחוננת שלנו תשלח הוראה למערכת החשמל שמצידה תעמעם את התאורה ותחריש את הטלוויזיה עד למידה שאליה כיוונו מבעוד מועד.

היא עד כדי כך חכמה, המיטה החכמה שלנו, שהיא תהיה גם מסוגלת להתחבר למנעול הדלת כשאנחנו כבר ממש שקועים בשינה ולהורות לה להינעל, לא לפני שתאותת למחזר המושלם שממתין בחדר המדרגות עם זר פרחים לחמוק פנימה אל תוך הבית ולמלא בגופו את החלל הריק לצידנו, במיטה החכמה והקרה שלנו (נכון שהחיישנים יכולים לחמם אותה עבורנו, אבל זה לא אותו הדבר).


טוב, ברור שאת הפונקציה האחרונה שום מיטה חכמה לא יכולה למלא, ומה שמצער עוד יותר הוא שמרוב חיישנים ולחצנים ואפליקציות והמצאות, שכחנו איך לגרום לדבר הזה שקוראים לו "יחסים" לקרות מעצמו. עובדה: מחקר מדאיג שהתפרסם בימים האחרונים ב"וושינגטון פוסט" קובע שיש צניחה במספר הצעירים האמריקאים שמקיימים יחסי מין.

אם לפני שהיינו כאלה סמארטים, אי־שם בשנת 1988 – 60% מבני הנוער האמריקאים בגילים 15 עד 19 קיימו יחסי מין, הרי שבשנת 2013 ירד שיעורם ל־41%. החוקרים טוענים שההבדל נעוץ בהסתערות הטכנולוגית, הגורמת לבני הנוער להיות ספונים בחדריהם ולקיים את הקשרים ביניהם באמצעות מחשבי כף יד וקבוצות ווטסאפ במקום להתגפף בחיים האמיתיים.

ט"ו באב שיצוין בסוף השבוע הקרוב הוא קולב מצוין לתלות עליו את הביעותים הסוציולוגיים שלנו מפני הסדקים העמוקים שנוצרים ביכולת החיזור והחיבור של המין האנושי. "האדם הוא חיה חברתית", קבע אריסטו, אבל זה היה הרבה לפני שהאדם הפך להיות מיני־מחשב המונע על ידי פקודות טאץ', באט דונט טאץ' מי.


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.