גוליבר מדבר עברית

מה פירוש "הקֵינָח דָגוּל"? ומה המשמעות של "בּוֹרֶך מְבוּלַה"? במשך שנים הוגדרו המילים המוזרות ששם ג'ונתן סוויפט בפיהם של גוליבר וחבריו כ"גבב של שטויות". עכשיו גילה חוקר אמריקאי שה"שטויות" - הן בעצם מילים בעברית

כשג'ונתן סוויפט פירסם בשנת 1726 את ספרו המונומנטלי "מסעי גוליבר", הוא בוודאי לא האמין שכמעט 300 שנה מאוחר יותר מישהו יגלה כי השפה שהוא המציא והכניס לאחד הספרים החשובים ביותר בהיסטוריה – היא לא אחרת מאשר עברית. סוויפט למד עברית בטריניטי קולג', וכנראה שהמשפטים המעטים שקלט במהלך לימודיו שירתו אותו ביצירת המופת שלו.

במשך שנים הוגדרו המילים הלא ברורות שהשמיעו התושבים המדומיינים בספר כ"גבב של שטויות". אפילו חוקר הספרות היהודי־אמריקאי, הסופר אייזק אסימוב, קרא להן המצאה שטותית. אולם עכשיו מתברר שליצירה יש משמעות יהודית, לאחר שאירווין רוטמן, פרופסור לספרות אנגלית מאוניברסיטת יוסטון, גילה כי השטויות של גוליבר הן בעצם מילים בעברית מעוותת.

"מסעי גוליבר" הוא אחד הספרים הסאטיריים המוכרים בעולם. העלילה מתחלקת בין מסעותיו של הגיבור, למיואל גוליבר, בין ארצות דמיוניות: "ליליפוט", ארץ שתושביה הם גמדים; "ברובדינגנאג", שתושביה הם ענקים; "לפוטה", אי מעופף שכל תושביו הם מדענים; "ויהנהמס", ארץ שכל תושביה הם סוסים בעלי תבונה.

בכל אותן ארצות מדומיינות אין לגוליבר שום בעיה ללמוד את השפות השונות של המקומיים. אולם הבעיה מתעוררת כאשר לאנגלית הוספו ביטויים מומצאים כביכול על ידי סוויפט, שלא היו ברורים עד היום. כך, למשל, בעוד גוליבר קשור בארץ ליליפוט, צועקים הגמדים "הקינח דגול", ובמקרה אחר, אחרי שגוליבר גומע שתי חביות של יין הם צועקים "בורך מבולה". ביטויים אלה גרמו ללא מעט חוקרים לכאב ראש כשביקשו להבין על מה בדיוק חשב סוויפט. אסימוב אף טען בהקדמה לספר שיצא במהדורה מחודשת ב־1980 כי זה בזבוז זמן לנסות ולהבין את המילים הללו. "אני מניח שסוויפט פשוט המציא שטויות למטרתו", כתב.

אבל כנראה שלא היו אלה באמת שטויות. לטענת רוטמן, ה"שטויות" של גוליבר לאורך כל הרומן הן בעצם מילים מן השפה העברית שסוויפט עיוות כדי שלא יזהו אותן חד־משמעית. "'דגול', כותב רוטמן במחקרו, "היא המילה העברית 'דגל', ו'היקינה' זהו פועל בעברית שפירושו להקנות או לתת. כך אפשר להסיק שסוויפט התכוון בצמד המילים 'היקינה דגול' לבטא עמדה מיליטנטית וקרא להכנעה של גוליבר לדגל הגמדים".


באשר ל"בורך מבולה", רוטמן טוען כי מדובר בשתי המילים "ברוך" ו"מובילים" במשמעות של מישהו כנוע שהובילו אותו. רוטמן מסביר כי הרצף הזה מתאר איך גוליבר בעצם היה שיכור לגמרי אחרי שגמע את שתי חביות היין.

ההבחנה של רוטמן מקבלת חיזוק בכך שסוויפט קבע כי בארץ ה"ברובדינגנאג" יהיו רק 22 אותיות – כמספר האותיות בשפה העברית.


© כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות". אין להעתיק או לשכפל תמונות ו/או כתבות מהעמוד.